החתמת הממנה בייפוי כוח מתמשך: מדריך מעשי ופתרונות לפגמים צורניים
- עו"ד אריאל דניאלי
- 11 באפר׳
- זמן קריאה 7 דקות
סעיף 32יג לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרפוסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות") קובע את האופן שבו יש לערוך ייפוי כח מתמשך, נוסחו כדלקמן:
"32יג. (א) ייפוי כוח מתמשך יינתן בכתב לפי טופס שייקבע בתקנות."
"(ב)בייפוי כוח מתמשך יפרט הממנה את העניינים שבהם מוסמך מיופה הכוח לפעול בשמו, ואם הוא מוסמך לבצע בשמו פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 32ו(ג) – יפרט גם את אותן פעולות; כמו כן, הממנה רשאי לכלול בייפוי הכוח הנחיות מקדימות והוראות לעניין כניסתו לתוקף של ייפוי הכוח ולעניין פקיעתו."
ייפוי כוח מתמשך - הבסיס הנורמטיבי: גמירות דעת, רצון חופשי והיעדר השפעה בלתי הוגנת
סעיף 32יג(ה) לחוק הכשרות קובע את אבן הבוחן לייפוי כוח מתמשך: "בהסכמה חופשית ומרצון, בלא שהופעלו עליו לחץ או השפעה בלתי הוגנת ובלא ניצול מצוקתו או חולשתו." סעיף זה אינו רק "טקס חתימה": הוא כלי ראייתי מרכזי שממחיש הבנה וגמירות דעת, ומסייע למנוע טענות בדבר זיוף, כפייה או ניצול.
מהי "חתימה" לצורך ייפוי כוח מתמשך?
אין בחוק דרישה לצורת חתימה מסוימת. למטרות הוכחת רצון וגמירות דעת, החשיבות היא לעצם ההחתמה במקום המיועד ולהתקיימות תנאי הכשירות, ההבנה והרצון החופשי. הממנה רשאי גם לשרבט "סימן כלשהו", אף אם אינו חתימתו הרגילה, ובלבד שמתקיימות דרישות החוק. לכן מומלץ להקפיד שהחתימה תהיה בעמוד ובשורה המיועדים לכך בטופס – חתימה שלא במקום המוביל עלולה לעורר סימני שאלה לגבי כשירות או סדר הפעולות.
ייפוי כוח מתמשך - כשהממנה מתקשה לחתום: טביעת אצבע וסימן כתחליף
החוק מתייחס למצב שבו הממנה אמור לחתום בחתימתו, אולם לעיתים ישנם מצבים או אנשים שאינם יכולים או יודעים לחתום באופן 'רגיל'. מה ניתן לעשות במצב כזה?
תקנה 8 לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 (להלן: "תקנות הנוטריונים") קובעת שניתן לחתום גם באמצעות טביעת אצבע. נוסח תקנה 8 לתקנות הנוטריונים, כדלקמן:
"8. ניצב לפני נוטריון לשם אימות חתימה, קבלת תצהיר או הצהרה אחרת או עריכת מסמך לחתימתו אדם שהוא אילם, חרש או עיוור, יציין הנוטריון באישורו את עובדה זו וכן את הדרך שבה השתכנע שאותו אדם אמנם הבין את משמעותה של הפעולה; שוכנע נוטריון שהניצב לפניו אינו יודע לחתום את שמו, יבוא, לענין תקנות אלה, במקום החתימה – טביעת האצבע שלו." (ההדגשה אינה במקור, א.ד.)
גם פקודת הראיות, קובעת הסדר לחתימה על תצהיר - באמצעות טביעת אצבע, כמפורט בתקנה 6 לתוספת השנייה לפקודת הראיות, תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), נוסחה כדלקמן:
"6. המצהיר יחתום על התצהיר במעמד השבועה, ואם אינו יכול לכתוב, יטבע בו סימנו במעמד המשביע."
תשומת הלב לתקנה 7 לתוספת השנייה בפקודת הראיות, הקובעת את הפרטים הנדרשים לצורך אימות החתימה, נוסחה כדלקמן:
"בסמוך לסופו של תצהיר ולשולי הנייר תבוא מודעת ההשבעה, כתובה בלי ביני-שיטין, שינוי, מחק או טשטוש וחתומה בידי המשביע; במודעה יפורשו –
(1) שמותיהם של המצהיר והמשביע;
(2) תאריך ההשבעה ומקומה;
(3) שהשבועה על התצהיר ניתנה בפני המשביע;
(4) אם המצהיר הוא עיוור או אינו יודע קרוא וכתוב – שאמנם כן הוא ושהתצהיר נקרא באזניו במעמד המשביע ונראה שהמצהיר הבין את תכנו, ואם טבע המצהיר את סימנו במקום חתימה – שאמנם כך עשה במעמד המשביע;
(5) פרטים נחוצים אחרים."
לפיכך, ניתן להקיש מתקנות הנוטריונים ופקודת הראיות לענייננו, תוך תיעוד הנסיבות בעטיין חתם הממנה, פרטיו הרלוונטיים, ולוודא כי המצהיר הבין את תוכן ההצהרה עליה הוא חתום.
לא למותר לציין כי אין בצוואת לדוג', אין בהכרח חובת חתימה על גבי הצוואה. כך למשל במקרה של צוואה בפני רשות, או במקרים שרצון המצווה והעובדה כי זו צוואתו - ברורים (ראו גם לעניין זה ע"א 729/05 דר' סובול נ' לויטין (פורסם בנבו, 9.8.2005)(למאמר בעניין צוואות וצורתן לחצו כאן).
ייפוי כוח מתמשך - ממנה שאינו יכול לחתום כלל: מסלולי פעולה מומלצים
כאשר מגבלות קשות שוללות יכולת לחתימה או סימן מובהק, ההמלצה היא לקבל הנחיות מהאפוטרופוס הכללי או מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באזור מגורי הממנה. בהתאם לנסיבות, ניתן ואף ראוי לשקול פנייה לבית המשפט לאשרור הייפוי בשל אי-יכולת לחתום. פתרון זה מספק "מטריית" תוקף שיפוטית ומצמצם סיכוני ערעור עתידיים (משה בן דוד, ייפוי כח מתמשך, אפוטרופסות וחלופותיה - הלכה ומעשה (מהדורה שניה, 2019, (להלן: "בן דוד") בעמ' 238) .
ייפוי כוח מתמשך - אימות החתימה על ידי עורך הדין: מה משקלה הראייתי?
סעיף 32יז(ד) לחוק הכשרות מעניק לאימות החתימה בידי עורך הדין מעמד של "ראיה לכאורה" בלבד, נוסחו כדלקמן:
"(ד) האפוטרופוס הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך יאשר בכתב, על גבי העותק של ייפוי הכוח המתמשך שנמסר לו, כי ייפוי הכוח הופקד כאמור בסעיף קטן (א); אישור כאמור יהיה ראיה לכאורה לכך שהאדם הנקוב בייפוי הכוח כממנה נתן את ייפוי הכוח וכי ייפוי הכוח ניתן לכל המאוחר ביום ההפקדה." (ההדגשה אינה במקור, א.ד.)
כלומר, במקרה של מחלוקת על עצם החתימה, יוזמן עורך הדין להעיד. כאשר העורך דין אינו זמין או יכולה לעלות טענה שהחותם לא היה מסוגל לחתום. יחד עם זאת, ניתן להוכיח את החתימה באמצעות כלים ראייתיים משלימים:
עדות ישירה של החותם (ככל שניתן) או מי שנכח במעמד החתימה (כגון בני משפחה או מיופי הכוח).
השוואת חתימות באמצעות חוות דעת מומחה לכתבי יד (גרפולוג).
עיון ישיר של בית המשפט במסמכים, לצד חוות הדעת.
בתי המשפט נעזרים תדיר במומחים לכתב יד, באופן שלהתרשמותו הישירה של בית המשפט מהנסיבות מצורפת חוות הדעת של הגרפולוג.
ייפוי כוח מתמשך - חתימה בחו"ל: מה הדין ומה הפרקטיקה?
שתי שאלות עיקריות עולות: (1) האם ממנה שמקום מושבו בישראל יכול לחתום על ייפוי כוח מתמשך בחו"ל בפני עורך דין ישראלי? (2) האם יכ"מ שנחתם בחו"ל לפי דין זר יהיה תקף ביחס לנכסים או פעולות בישראל?
באשר לשאלה הראשונה, סעיף 77(ב) לחוק הכשרות קובע כדלקמן:
"(ב) על שאלת תוקפם והיקפם של ייפוי כוח מתמשך לפי פרק שני1 או של הנחיות מקדימות למיופה כוח לפי הפרק האמור, יחול דין מקום מושבו של הממנה ביום עריכת ייפוי כוח מתמשך; הוראות אלה לא יחולו לעניין שינוי, הגבלה, ביטול או פקיעה של ייפוי כוח מתמשך."
כלומר:
ממנה ישראלי שמקום מושבו בישראל וחותם בחו"ל – יחול דין ישראלי.
ממנה שמקום מושבו בחו"ל וחתם בהתאם לדין המקומי – עקרונית יכ"מ זה יהיה תקף גם בישראל, בהתאם לכללי ברירת הדין שאומצו ברוח אמנת האג על הגנה בינלאומית על מבוגרים, כפי שצויין בדברי ההסבר לחוק (בן דוד, בעמ' 239).
חרף האמור, גופים פיננסיים בישראל נוטים לנהוג בזהירות, וייתכן כי לא יאפשרו פעולה בחשבונות על בסיס יכ"מ זר בלבד. הפתרון המעשי הוא פנייה לבית המשפט בבקשה להכרה ביכ"מ הזר, כאשר מומלץ לצרף חוות דעת מומחה לדין הזר המעידה על תוקפו.
כך נעשה למשל בתיק 41060-01-19 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי (לא פורסם), שם הוכר בישראל תוקף יכ"מ שנחתם באנגליה תשע שנים קודם לכן ונכנס לתוקף שם, לצורך משיכת כספים מחשבון בנק בישראל (בן דוד, בעמ' 240 ה"ש 299). צא ולמד: גם כאשר ברירת הדין תומכת בתקפות, מסלול שיפוטי ואישור האפוטרופוס הכללי מסייעים להתגבר על חסמים תפעוליים.
נציין כי בהצעת החוק המקורית נשקלה אפשרות בחירת דין על ידי הממנה (למשל: דין אזרחותו, מושבו הקודם או דין מקום הימצא רכושו לגבי אותו רכוש), אך אפשרות זו הושמטה מהנוסח הסופי; לפיכך, ברירת הדין כיום היא מקום המושב הממנה בעת עריכת הייפוי.
ייפוי כוח מתמשך - הפקדה, סריקה ואיתור פגמים צורניים: מה עושים כשמשהו השתבש?
המציאות מלמדת כי האפוטרופוס הכללי נדרש לעבור על אלפי מסמכי יכ"מ, כך שהפקדת מסמכים שגויים או חסרים היא בלתי נמנעת. להלן התקלות הנפוצות ודרכי ההתמודדות (בן דוד, בעמ' 241-242):
הדפסה/סריקה חלקית: במסלול ההפקדה המקוון, העותק הסרוק הוא המחייב משפטית. סריקה לא מלאה (חסרות שורות/עמודים) היא פגם. אם הפגם מתגלה בבדיקה – האפוטרופוס הכללי יחזיר לסריקה מחודשת. אם מתגלה רק בשלב הכניסה לתוקף, נכון לאתר את העותק המקורי שנשלח, לסרוק אותו בשלמותן או לאפשר הצגת המקור וסריקתו מחדש, ולאשר מתן תוקף למסמך המלא.
היעדר חתימה של ממנה/מיופה כוח/עו"ד בעותק שהועלה: בפועל נחתמים לפחות שלושה עותקים. ולעיתים בשל ריבוי עותקים (במיוחד במקרה של בני זוג של ממנים ולכן טפסים כפולים) חלה טעות. כאשר קיים עותק מקורי חתום כדין, ניתן לאחר בדיקה ואימות זהות בין המסמכים לסרוק ולהפקיד את העותק החתום, בצירוף הסבר בכתב.
השלמת חתימה או תאריך: בעוד שתקנה 12(ד) לתקנות הנוטריונים אוסרת שינוי/מחיקה לאחר הוצאת אישור נוטריוני, אין הנחיה מקבילה ליכ"מ. בפועל, האפוטרופוס הכללי מאפשר השלמת חתימות חסרות בעותק היכ"מ ואינו מחייב עריכת ייפוי חדש – כל עוד נשמרת מהותיות ההליך וההשלמה מבוססת.
היעדר צרופות: למשל, כאשר סומן V בהסכמה לכבילה מרצון לטיפול פסיכיאטרי אך לא צורף "נספח א'" (חוות דעת פסיכיאטר) – אם הסימון היה בטעות, אין מנוס מתיקון הטופס המקוון, הנפקת טופס מעודכן והחתמה מחדש. אם הסימון מכוון, יש לצרף את הנספח כנדרש.
המסר הפרקטי: רבים מן הפגמים הצורניים ניתנים לתיקון באמצעות איתור העותק המקורי, סריקה תקינה, השלמות מושכלות או הפקה מחודשת. כאשר מדובר בפגמים שמונעים קיום מהותי של דרישות החוק – יש לשקול עריכת יכ"מ חדש או פנייה לבית המשפט.
ייפוי כוח מתמשך - הבדלה בין פגמים צורניים לפגמים מהותיים
בניגוד לצוואות, שבהן סעיף 25 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 מאפשר לבית המשפט ליתן תוקף למרות פגם צורני, חוק הכשרות אינו מסמיך מפורשות את בית המשפט או האפוטרופוס הכללי לקיים יכ"מ חרף פגם צורני. עם זאת, בפועל קיימים "פתרונות פרקטיים" במקרים כמו סריקה חלקית, היעדר חתימה או תאריך – בעיקר כאשר ניתן להתחקות אחר העותק המקורי או להשלים חסר מבלי לפגוע בתוכן ובהבנה. הגבול עובר במקום שבו הפגם פוגע בעקרונות היסוד: כשירות, הבנה, רצון חופשי ואימות כדין.
כמפורט לעיל, כאשר המהות אינה עומדת בסימן שאלה, אלא פרט מסוים חסר - אף חתימה, אם הוכח שמדובר בחסר טכני בלבד - אין בכך כדי לבטל את היכ"מ, קל וחומר כאשר ניתן להשלים את החסר בקלות.
אם יש ספק לגבי החסר, יש להוכיח את תוקף היכ"מ לצורך ביצוע ההשלמה - למשל באמצעות גרפולוג או פירוט הנסיבות או עדות של אדם שראה את החתימה ועריכת היכ"מ.
ייפוי כוח מתמשך - סיכום: פורמליות בשירות המהות
החתמת הממנה אינה "עוד חתימה". היא ביטוי מרוכז של כשירות, הבנה ורצון, והחוק בונה סביבה מעטפת ראייתית: אימות עו"ד כראיה לכאורה, אפשרות חתימה בסימן או בטביעת אצבע בליווי תיעוד, ומסלולי תיקון לפגמים צורניים. בד בבד, הדין הבין-לאומי הפרטי בסעיף 77(ב) יוצר רציפות תוקף מעבר לגבולות, לצד הכרה בכך שבפרקטיקה נדרשת לעיתים התערבות שיפוטית.
כאשר ניגשים לעריכת ייפוי כוח מתמשך, נכון לראות בכל שלב – חתימה, אימות, סריקה והפקדה – חוליה בשרשרת ההוכחה של רצון חופשי וגמירות דעת. הפעלת שיקול דעת, תיעוד מוקפד ושימוש בכלים שהחוק והפסיקה מציעים, יגנו על הממנה, יקטינו חשיפות לסכסוכים עתידיים ויבטיחו לייפוי כוח מתמשך את התכלית שלשמה נוצר: הגנה עצמית משפטית של אדם על ענייניו, גם בשעה שאינו יכול עוד לפעול בעצמו.
#מאמר זה מבוסס על מאמרו של משה בן דוד, ייפוי כח מתמשך, אפוטרופסות וחלופותיה - הלכה ומעשה (מהדורה שניה, 2019).
***האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש תמיד להתייעץ עם עורך דין.
תגובות