The Law of the Land
משרד עו"ד אריאל דניאלי      

הסדר "יורש אחר יורש" הוא כלי תכנוני מרכזי בדיני הירושה הישראליים, שמאפשר למצווה לקבוע שרשרת ירושה דו-שלבית: נכסי העיזבון יוקנו בתחילה ל"יורש הראשון", ולאחר מכן – בהגיע מועד שנקבע בצוואה או בהתקיימות תנאי או במות היורש ראשון – ל"יורש השני". סיטואציה זו נקראת במשפט הישראלי 'יורש אחר יורש'. לצד היתרונות המובהקים של הסדר יורש אחר יורש, הדבר עלול לקפח את רצון היורשים ווזכותם לעשות בעיזבון שקיבלו כבשלהם. על כן, יש לאזן בין רצון המת לבין חירותם הקניינית של החיים – ולהגביל את "שלט

8 שופטים, 4 בעלי דין, שני ערעורים ווילת מגורים יוקרתית אחת. זהו סיפור על תביעה שהתנהלה בבית משפט השלום לענייני משפחה בחיפה ובית המשפט המחוזי בחיפה, שדנה בשאלת היחס בין הסכם ממון לצוואה ומהו המסמך הגובר בעת סתירה בין המסמכים. הסיפור שבפנינו מתחיל בשנת 2002 לערך, עת המנוחה – גילה (שם בדוי), החלה בזוגיות פרק ב' עם משה (שם בדוי) והשניים הפכו ידועים בציבור. השניים בנו יחדיו בית פרטי במושב בצפון הארץ לצורך מגוריהם, בו התגוררו בני הזוג עד לפטירתה של מ' בשנת 2012 – שחלתה במחלה קשה כש

מבוא: מהן סוגי הצוואות הקיימות? נקודת המוצא בדיני הירושה בישראל היא כי מצווה לקיים את דברי המת – רצון המנוח קודש הוא. אך כיצד מזהים את דבריו האחרונים של המנוח? השאלה הופכת משמעותית במיוחד כשלדוג' מוצאים “פתק” שהותיר אדם סמוך למותו: האם די בו כדי להיחשב לצוואה? האם הוא עומד ב- תנאים להתגבשות צוואה? חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "החוק" ) מכיר בארבע צורות של צוואות: בכתב יד (סעיף 19 לחוק), בעדים (סעיף 20 לחוק), בפני רשות (סעיף 22 לחוק), ובעל פה – 'שכיב מרע' (סעיף 23 לחוק). צווא

הסתלקות יורש מעיזבון היא מנגנון מרכזי בדיני הירושה בישראל המאפשר ליורש להודיע כי אינו מעוניין לרשת את חלקו בעיזבון - כולו או מקצתו. מהי הסתלקות יורש מעיזבון ומה עומד בבסיסה בדומה לדיני המתנה, החוק אינו כופה ירושה על מי שאינו מעוניין בה, כפי שנקבע בד"נ 43/74 מוניץ נ' דקלו , פ"ד ל(1) 242, 248 (1972): " כל מהותה של הסתלקות היא שהמחוקק אינו מכריח את היורש להיות יורש, והיורש יוכל להודיע לבית-המשפט: "אי-אפשי בירושה" או במילים אחרות "אני מסתלק מחלקי (או ממחצית חלקי)" שאז רואים אותו