The Law of the Land
משרד עו"ד אריאל דניאלי      

במהלך ניהול הבית המשותף, עולות מחלוקות לדיון והכרעה על ידי דיירי הבניין. הכרעות אלה לרוב מוכרעות בהצבעה של חברי הבית המשותף במתכונת של 'הרוב קובע'. כל סוג החלטה דורשת רוב אחר של חברי הבית המשותף - לעיתים נדרש רוב של 51%, לעיתים רוב של 60% ולעיתים אף נדרשת הסכמת כל הדיירים (100%). הדבר רלוונטי במיוחד בבוא חברי הבית המשותף להצביע על פרויקט פינוי בינוי או תמ"א בבניין/מתחם, כאשר נדרש רוב לצורך קידום הפרויקט. אז מי יכול להשתתף בהצבעה? האם בעל מחסן (שאינו מוצמד לדירה) נחשב כבעל דיר

שוק השכירות בישראל הוא תחום דינאמי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-30% מהמשפחות בישראל גרות בשכירות, והמספר אף גבוה יותר בערים הגדולות כמו תל אביב וירושלים. עם עליית מחירי הנדל"ן ומגמות כמו עבודה מרחוק, יותר ויותר אנשים בוחרים בשכירות כפתרון מגורים ארוך טווח וכהשקעת נדל"ן רצויה. מאמר זה סוקר את הזכויות המרכזיות של שוכרים ומשכירים בשוק נדל"ן על פי החוק הישראלי, תוך התייחסות לנושאים ספציפיים כמו ליקויים בדירה, פינוי מוקדם במקרה של הפרה, וערבויות הניתנות למשכירים כבטוחה

אחד מהיתרונות ברכישת דירה מקבלן (על פני רכישת דירה 'יד שנייה') הינה ביכולת לבצע שינויים בדירה בעלות נמוכה או ללא עלות כלל. קודם לבניית הדירה , שינוי מיקומו של קיר אינו כרוך בעלות בדר"כ, שכן השינוי אינו דורש הריסת קיר ובנייתו במקום אחר. על פניו, שינוי שאינו דורש הריסה של דבר, גם לא אמור לדחות את מועד המסירה. יחד עם זאת, אין בכך כדי לבטל תוספת עלות או דחיית מסירת הדירה באופן גורף בכל בקשת שינוי בדירה. מאידך, לאחר בניית הקיר , השינוי בהכרח כרוך בעלות ובדר"כ מקנה לקבלן זמן עבודה

דירה ראויה למגורים” אינה רק ביטוי מילולי – זהו מונח משפטי שנוי במחלוקת בפסיקה אך משמעותי מאין כמוהו, שכן כל דירת קבלן יכולה להימסר לרוכש רק כאשר היא 'ראויה למגורים'. בפרקטיקה, השאלה היא מתי רשאי הרוכש לסרב לקבל חזקה בדירה בטענה שהיא אינה ראויה למגורים – ומתי עליו לקבלה, לערוך פרוטוקול מסירה, ולאפשר את תיקון הליקויים במסגרת שנת הבדק - כפי שקובע החוק. בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ושפיתוח לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 28.2.2005) התייחס בית המשפט למטרת תקופת הבדק, כדלקמן:

הדבר שמפחיד אותנו ביותר בהליך חדלות פירעון הוא 'מה יהיה עם הבית'. חייבים רבים מתלבטים אם לנקוט בהליך חדלות פירעון כלכלי בשל הפחד שיקחו את בית מגוריהם במסגרת ההליך. חשש זה - מבוסס, אך אינו בבחינת סוף פסוק שכן יש לדבר סייגים ומספר אפשרויות - חלקן אף מאפשרות לשמור על בית המגורים בבעלות החייב. בעבר - במסגרת ס' 86א'(ג) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה" ), על בית המגורים רבצה הגנה כ'נכס תפוס' - נכס שחוק הגנת הדייר חל עליו, הגנה שהלכה למעשה איינה את הכדאיות הכל