The Law of the Land
משרד עו"ד אריאל דניאלי      

במהלך ניהול הבית המשותף, עולות מחלוקות לדיון והכרעה על ידי דיירי הבניין. הכרעות אלה לרוב מוכרעות בהצבעה של חברי הבית המשותף במתכונת של 'הרוב קובע'. כל סוג החלטה דורשת רוב אחר של חברי הבית המשותף - לעיתים נדרש רוב של 51%, לעיתים רוב של 60% ולעיתים אף נדרשת הסכמת כל הדיירים (100%). הדבר רלוונטי במיוחד בבוא חברי הבית המשותף להצביע על פרויקט פינוי בינוי או תמ"א בבניין/מתחם, כאשר נדרש רוב לצורך קידום הפרויקט. אז מי יכול להשתתף בהצבעה? האם בעל מחסן (שאינו מוצמד לדירה) נחשב כבעל דיר

בעת שחייב נוקט בהליך של חדלות פירעון/פשיטת רגל, באופן אוטומטי מוחלות עליו הגבלות - בין היתר צו עיכוב יציאה מן הארץ, שכן אם החייב יברח מהארץ הדבר יעקר מתוכן את תכלית ההליך כולו. לדבר גם פן כלכלי , שכן אם לחייב כסף פנוי לצורך חופשה בחו"ל, אזי לחייב כסף פנוי לשלם לנושיו. לכן, הנטייה היא לדחיית בקשות ליציאה מן הארץ במהלך הליך חדלות פירעון. ההגבלה המוטלת במסגרת צו פתיחת ההליכים מופיעה בהגבלות המפורטות בס' 142(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק" ). בשלב הרא

הסדר "יורש אחר יורש" הוא כלי תכנוני מרכזי בדיני הירושה הישראליים, שמאפשר למצווה לקבוע שרשרת ירושה דו-שלבית: נכסי העיזבון יוקנו בתחילה ל"יורש הראשון", ולאחר מכן – בהגיע מועד שנקבע בצוואה או בהתקיימות תנאי או במות היורש ראשון – ל"יורש השני". סיטואציה זו נקראת במשפט הישראלי 'יורש אחר יורש'. לצד היתרונות המובהקים של הסדר יורש אחר יורש, הדבר עלול לקפח את רצון היורשים ווזכותם לעשות בעיזבון שקיבלו כבשלהם. על כן, יש לאזן בין רצון המת לבין חירותם הקניינית של החיים – ולהגביל את "שלט

8 שופטים, 4 בעלי דין, שני ערעורים ווילת מגורים יוקרתית אחת. זהו סיפור על תביעה שהתנהלה בבית משפט השלום לענייני משפחה בחיפה ובית המשפט המחוזי בחיפה, שדנה בשאלת היחס בין הסכם ממון לצוואה ומהו המסמך הגובר בעת סתירה בין המסמכים. הסיפור שבפנינו מתחיל בשנת 2002 לערך, עת המנוחה – גילה (שם בדוי), החלה בזוגיות פרק ב' עם משה (שם בדוי) והשניים הפכו ידועים בציבור. השניים בנו יחדיו בית פרטי במושב בצפון הארץ לצורך מגוריהם, בו התגוררו בני הזוג עד לפטירתה של מ' בשנת 2012 – שחלתה במחלה קשה כש

שוק השכירות בישראל הוא תחום דינאמי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-30% מהמשפחות בישראל גרות בשכירות, והמספר אף גבוה יותר בערים הגדולות כמו תל אביב וירושלים. עם עליית מחירי הנדל"ן ומגמות כמו עבודה מרחוק, יותר ויותר אנשים בוחרים בשכירות כפתרון מגורים ארוך טווח וכהשקעת נדל"ן רצויה. מאמר זה סוקר את הזכויות המרכזיות של שוכרים ומשכירים בשוק נדל"ן על פי החוק הישראלי, תוך התייחסות לנושאים ספציפיים כמו ליקויים בדירה, פינוי מוקדם במקרה של הפרה, וערבויות הניתנות למשכירים כבטוחה

פעמים רבות קבלנים רבים מציגים פרוספקטים - עלונים שיווקיים להמחשת הדירה שתיבנה. הקבלן תמיד מדגיש - 'זה לא מחייב, זה לא ייראה ככה בדיוק אבל בגדול זאת התוכנית'. אמירה זו של הקבלן בדר"כ מקבלת ביטוי בחוזה בין הצדדים, בדמות סעיף ספציפי שמבטל כל מצג או הסכמה קודמת - שאינם מופיעים בחוזה עליו חותמים הצדדים. כידוע, מה שנקבע בחוזה הכתוב מחייב. יחד עם זאת וכידוע, ס' 23 לחוק החוזים תשל"ג-1973 קובע כי חוזה יכול להיות גם בצורה שאינה בכתב. מאידך, ס' 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המ

לעיתים תובע אינו מעוניין לתבוע את מלוא הסעדים להם הוא זכאי במסגרת התביעה שהוא מגיש. לעיתים מסיבות טקטיות ולעיתים - פשוט טרם התגבש מלוא הנזק. פיצול התביעה למספר תביעות הנוגעות לסעדים שונים מנוגד לכוונת המחוקק, שביקש לצמצם את ההליכים המשפטיים הננקטים על ידי תובעים ולאחד דיונים באופן יעיל ובאותה ערכאה. האמור נשען על העיקרון של 'השתק עילה' הקבוע בתקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות" ) נוסחה כדלקמן: "25.(א) תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי

מבוא: מהן סוגי הצוואות הקיימות? נקודת המוצא בדיני הירושה בישראל היא כי מצווה לקיים את דברי המת – רצון המנוח קודש הוא. אך כיצד מזהים את דבריו האחרונים של המנוח? השאלה הופכת משמעותית במיוחד כשלדוג' מוצאים “פתק” שהותיר אדם סמוך למותו: האם די בו כדי להיחשב לצוואה? האם הוא עומד ב- תנאים להתגבשות צוואה? חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "החוק" ) מכיר בארבע צורות של צוואות: בכתב יד (סעיף 19 לחוק), בעדים (סעיף 20 לחוק), בפני רשות (סעיף 22 לחוק), ובעל פה – 'שכיב מרע' (סעיף 23 לחוק). צווא

לאחר שהחלטנו כי הליך חדלות פירעון הוא ההליך הנכון עבורינו להסדרת החובות, עלינו להגיש בקשה לפתיחת הליכים ונקיטה בהליך חדלות פירעון. כונס הנכסים הרשמי מעיין בבקשה ונותן צו פתיחת הליכים הקובע מועד לדיון בעניין בקשתו של החייב. עד לדיון על החייב להתנהל באופן הקבוע והמפורט בצו שניתן, בהתאם (1) למגבלות המוטלות עליו ובהתאם (2) לחובות שעליו לבצע במהלך ההליך. אופן התנהלותו של החייב משפיע על תוצאות ההליך והסכומים שישלם. לכן ישנה חשיבות רבה לאופן התנהלות החייב בהליך. בסוף מאמר זה מצור

ייפוי כוח מתמשך הוא אחד הכלים המרכזיים שנוצרו בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות" ). ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לתכנן מראש כיצד ינוהלו ענייניו כאשר לא יהיה מסוגל להבין בדבר. אך מהם התנאים לכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך ? על כך במאמר זה. נקודת המוצא: מועד חדילת ההבנה אינו מספיק לבדו התשובה הקצרה: המועד בו חדל הממנה להבין בדבר הוא מועד הכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך . יחד עם זאת, כל עוד לא התמלאו התנאים הקבועים בחוק לעניין כניסה לתוקף במ

בעת שחייב נוקט בהליך של חדלות פירעון/פשיטת רגל, באופן אוטומטי מוחלות עליו הגבלות - בין היתר האיסור בהקמת תאגיד או השתתפות בהקמה של תאגיד. הדבר נובע משתי סיבות. הראשונה , התנהלות תאגידית הינה לרוב בהיקפים גדולים, עובדה המגדילה את הסיכון ליצירת חובות נוספים במהלך ההליך - דבר המחטיא את מטרות ההליך - שיקום החייב והשאת התמורה לנושים. השני - לגבי תאגיד בלבד , כידוע - חברות הינן 'בעירבון מוגבל', מסתתרות מאחורי המסך התאגידי המגן על החייב באופן אישי מחובות שהוא יצר במהלך ההליך ומשליך

בשיטתנו המשפטית קיימת דוקטרינה של "נזק ראייתי", הנגזרת מאחריותו של אדם ל"תקלה" הראייתית שיצר שכן " הטלת אחריות על יוצרו של נזק בהתנהגות עוולתית היא מנהגו הראשוני של המשפט"  ( א' פורת וא' שטיין "דוקטרינת הנזק הראייתי: ההצדקות  לאימוצה ויישומה במצבים טיפוסיים של אי-ודאות בגרימת נזקים, "עיוני משפט" כ"א (תשנ"ח) , 191, 192). הפן הנזיקי הוא 'לשוני מפורש', אדם גרם נזק לדבר מה שיכול לשמש כראיה, כתוצאה מכך נפגעה הגנתו או היכולת להוכיח את גרסתו של אחד מהצדדים - ולכן הוא צריך לשאת בתו