The Law of the Land
משרד עו"ד אריאל דניאלי      

תלוי. במקרה של חוזה (או הסכמות בעל פה המגבשות חוזה) התראה לפני תביעה הינה הכרחית לפי ס' 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1973 (להלן: "חוק החוזים תרופות"), הקובע כיצד יש לבטל חוזה על ידי צד המבקש לעשות כן. נוסח הסעיף כדלקמן: "ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה – תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה." (ההדגשה אינה במקור, א.ד.) אם כן, במקרה בו אנו מבקשים לבטל

כאשר מדובר בניהול עניינים משפטיים, כל אחד רוצה להיות בטוח שהזכויות והאינטרסים שלו מוגנים גם במצבים שבהם לא יוכל לנהל אותם בעצמו. כאן נכנס לתמונה ייפוי כוח מתמשך - כלי משפטי חשוב שמאפשר לך למנות אדם אחר שיטפל בענייניך במידה ותחווה קושי לקבל החלטות בעתיד. במאמר זה נסקור את כל מה שצריך לדעת על ייפוי כוח מתמשך, נבין את חשיבותו, כיצד להוציא אותו לפועל, ומהם היתרונות והחסרונות. ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שמאפשר לך להעניק סמכויות לאדם אחר לפעול בשמך במקרים שבהם אינך מסוגל לעשות

יפוי כוח מתמשך (יכ"מ) הוא כלי משפטי המאפשר לממנה לקבוע, מבעוד מועד, מי ינהל את ענייניו כאשר לא יוכל לעשות זאת בעצמ. הוראות החוק הרלוונטיות קבועות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב 1962 (להלן: "חוק הכשרות"). בעניינים רכושיים — בנקים, מקרקעין, חסכונות, קרנות פנסיה ועסקים — המשמעות המעשית של הייפוי כוח מתמשך גדולה במיוחד: אלו הם הגורמים שיצטרכו לקרוא את הכתוב, להבין את גבולות הסמכות ולהפעיל אותה ללא עיכובים וטעויות. המאמר שלהלן מרכז דגשים פרקטיים וחיוניים לעריכת ייפוי כוח

הליך חדלות פירעון/פשיטת רגל אינו רק מצב כלכלי. הוא מסגרת משפטית המופעלת רק ביוזמת צד מעורב ובאישור בית המשפט. לנושה יש תפקיד מרכזי בעיתוי ובהכוונת פתיחת ההליך, אך עצם הפנייה לבית המשפט היא "קו גבול" המייצר שינויי עומק במעמדו של החייב, בזכויות הנושים ובניהול החברה. בדר"כ, חייב שמצטברים עליו חובותיו פונה להליך פשיטת רגל מחוסר ברירה. אך מה קורה כשחייב לא פונה להליך? האם הנושה יכול לנקוט בהליך עבורו? התשובה הקצרה – כן . אך מהם המקרים ומהם התנאים לנקיטה בהליך כזה? האם ניתן לנקוט

סעיף 32יג לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרפוסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות" ) קובע את האופן שבו יש לערוך ייפוי כח מתמשך, נוסחו כדלקמן: "32יג. (א) ייפוי כוח מתמשך יינתן בכתב לפי טופס שייקבע בתקנות." "(ב)בייפוי כוח מתמשך יפרט הממנה את העניינים שבהם מוסמך מיופה הכוח לפעול בשמו, ואם הוא מוסמך לבצע בשמו פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 32ו(ג) – יפרט גם את אותן פעולות; כמו כן, הממנה רשאי לכלול בייפוי הכוח הנחיות מקדימות והוראות לעניין כניסתו לתוקף של ייפוי הכוח ולעניין פקיעתו." ייפוי כו

לאחר שכתב התביעה מוגש לבית המשפט - יש להמציא אותו לנתבעים ו/או לכל הצדדים האחרים בתביעה, כאשר חובת ההמצאה היא על התובע. אחת שכתב התביעה מומצא לצדדים, עליהם להגיש כתב הגנה בתוך 60 ימים ממועד ההמצאה. אם לא מוגש כתב הגנה במועד - צפוי להינתן פסק דין בהיעדר הגנה. האם ניתן לבטל פסק דין בהיעדר הגנה? מהם התנאים לביטול? האם הדבר כרוך בעלות עבור המבקש? תחילה חשוב לציין, קודם (ולצורך) לקבלת פסק דין בהיעדר, על התובע להציג אישור מסירה המעיד על מסירת כתב התביעה לידי הנתבע או לידי מי מטעמו

דירה ראויה למגורים” אינה רק ביטוי מילולי – זהו מונח משפטי שנוי במחלוקת בפסיקה אך משמעותי מאין כמוהו, שכן כל דירת קבלן יכולה להימסר לרוכש רק כאשר היא 'ראויה למגורים'. בפרקטיקה, השאלה היא מתי רשאי הרוכש לסרב לקבל חזקה בדירה בטענה שהיא אינה ראויה למגורים – ומתי עליו לקבלה, לערוך פרוטוקול מסירה, ולאפשר את תיקון הליקויים במסגרת שנת הבדק - כפי שקובע החוק. בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ושפיתוח לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 28.2.2005) התייחס בית המשפט למטרת תקופת הבדק, כדלקמן: "

תקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות" ) קובעת את החובה של צדדים להליך להחליף ביניהם גילוי מסמכים. נוסח התקנה להלן: "לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, או במועד אחר שיורה בית המשפט, יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך." הר

פעמים רבות אנחנו נתקלים במושגים אלה בהקשרי נדל"ן - שטח עיקרי ושטח שירות. אך מה זאת אומרת בדיוק שטח עיקרי או שטח שירות? למה זה בכלל חשוב? ראשית, שטח גדול יותר משמעו ארנונה גבוהה יותר. שנית, שטחה העיקרי של הדירה הוא מאפיין מרכזי ב'מוצר' - הדירה. בין אם רכשנו את הדירה מקבלן או מאדם פרטי, מחיר הדירה נגזר במכפלת השטח לעיקרי לפי מחיר למ"ר. עבור יזם החשיבות היא כפולה ומכופלת, שכן השטח העיקרי של הדירה הוא נגזרת של אחוזי הבנייה במקרקעין ובהתאם להיתר הבנייה הניתן על ידי הוועדה המקומית

"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ה, עמוד ב') כידוע, הודאת בעל דין בטענות המופנות כנגדו מהווה ראיית זהב - "מלכת הראיות". ראייה בעלת משקל כה גדול כמעט פוטרת את הצד השני מהוכחת הטענות המופנות כלפי המודה. בהליכים פליליים הודאה של נאשם מצריכה רק ראיה נוספת פעוטה בצידה - 'דבר מה'. אך קיימת הודאת בעל דין גם בהליכים אזרחיים, כך למשל - נתבע יכול להודות בעובדה המגבשת את עילת התביעה עבור התובע. אבל לא כל הודאת בעל דין נחשבת כ'הודאת זהב' - יש גם סוגים של 'ה

במהלך ניהול הבית המשותף, עולות מחלוקות לדיון והכרעה על ידי דיירי הבניין. הכרעות אלה לרוב מוכרעות בהצבעה של חברי הבית המשותף במתכונת של 'הרוב קובע'. כל סוג החלטה דורשת רוב אחר של חברי הבית המשותף - לעיתים נדרש רוב של 51%, לעיתים רוב של 60% ולעיתים אף נדרשת הסכמת כל הדיירים (100%). הדבר רלוונטי במיוחד בבוא חברי הבית המשותף להצביע על פרויקט פינוי בינוי או תמ"א בבניין/מתחם, כאשר נדרש רוב לצורך קידום הפרויקט. אז מי יכול להשתתף בהצבעה? האם בעל מחסן (שאינו מוצמד לדירה) נחשב כבעל דיר

בעת שחייב נוקט בהליך של חדלות פירעון/פשיטת רגל, באופן אוטומטי מוחלות עליו הגבלות - בין היתר צו עיכוב יציאה מן הארץ, שכן אם החייב יברח מהארץ הדבר יעקר מתוכן את תכלית ההליך כולו. לדבר גם פן כלכלי , שכן אם לחייב כסף פנוי לצורך חופשה בחו"ל, אזי לחייב כסף פנוי לשלם לנושיו. לכן, הנטייה היא לדחיית בקשות ליציאה מן הארץ במהלך הליך חדלות פירעון. ההגבלה המוטלת במסגרת צו פתיחת ההליכים מופיעה בהגבלות המפורטות בס' 142(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק" ). בשלב הרא