שוק השכירות בישראל הוא תחום דינאמי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-30% מהמשפחות בישראל גרות בשכירות, והמספר אף גבוה יותר בערים הגדולות כמו תל אביב וירושלים. עם עליית מחירי הנדל"ן ומגמות כמו עבודה מרחוק, יותר ויותר אנשים בוחרים בשכירות כפתרון מגורים ארוך טווח וכהשקעת נדל"ן רצויה. מאמר זה סוקר את הזכויות המרכזיות של שוכרים ומשכירים בשוק נדל"ן על פי החוק הישראלי, תוך התייחסות לנושאים ספציפיים כמו ליקויים בדירה, פינוי מוקדם במקרה של הפרה, וערבויות הניתנות למשכירים כבטוחה

פעמים רבות קבלנים רבים מציגים פרוספקטים - עלונים שיווקיים להמחשת הדירה שתיבנה. הקבלן תמיד מדגיש - 'זה לא מחייב, זה לא ייראה ככה בדיוק אבל בגדול זאת התוכנית'. אמירה זו של הקבלן בדר"כ מקבלת ביטוי בחוזה בין הצדדים, בדמות סעיף ספציפי שמבטל כל מצג או הסכמה קודמת - שאינם מופיעים בחוזה עליו חותמים הצדדים. כידוע, מה שנקבע בחוזה הכתוב מחייב. יחד עם זאת וכידוע, ס' 23 לחוק החוזים תשל"ג-1973 קובע כי חוזה יכול להיות גם בצורה שאינה בכתב. מאידך, ס' 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המ

לעיתים תובע אינו מעוניין לתבוע את מלוא הסעדים להם הוא זכאי במסגרת התביעה שהוא מגיש. לעיתים מסיבות טקטיות ולעיתים - פשוט טרם התגבש מלוא הנזק. פיצול התביעה למספר תביעות הנוגעות לסעדים שונים מנוגד לכוונת המחוקק, שביקש לצמצם את ההליכים המשפטיים הננקטים על ידי תובעים ולאחד דיונים באופן יעיל ובאותה ערכאה. האמור נשען על העיקרון של 'השתק עילה' הקבוע בתקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות" ) נוסחה כדלקמן: "25.(א) תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי

מבוא: מהן סוגי הצוואות הקיימות? נקודת המוצא בדיני הירושה בישראל היא כי מצווה לקיים את דברי המת – רצון המנוח קודש הוא. אך כיצד מזהים את דבריו האחרונים של המנוח? השאלה הופכת משמעותית במיוחד כשלדוג' מוצאים “פתק” שהותיר אדם סמוך למותו: האם די בו כדי להיחשב לצוואה? האם הוא עומד ב- תנאים להתגבשות צוואה? חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "החוק" ) מכיר בארבע צורות של צוואות: בכתב יד (סעיף 19 לחוק), בעדים (סעיף 20 לחוק), בפני רשות (סעיף 22 לחוק), ובעל פה – 'שכיב מרע' (סעיף 23 לחוק). צווא

לאחר שהחלטנו כי הליך חדלות פירעון הוא ההליך הנכון עבורינו להסדרת החובות, עלינו להגיש בקשה לפתיחת הליכים ונקיטה בהליך חדלות פירעון. כונס הנכסים הרשמי מעיין בבקשה ונותן צו פתיחת הליכים הקובע מועד לדיון בעניין בקשתו של החייב. עד לדיון על החייב להתנהל באופן הקבוע והמפורט בצו שניתן, בהתאם (1) למגבלות המוטלות עליו ובהתאם (2) לחובות שעליו לבצע במהלך ההליך. אופן התנהלותו של החייב משפיע על תוצאות ההליך והסכומים שישלם. לכן ישנה חשיבות רבה לאופן התנהלות החייב בהליך. בסוף מאמר זה מצור

ייפוי כוח מתמשך הוא אחד הכלים המרכזיים שנוצרו בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות" ). יכ"מ מאפשר לאדם לתכנן מראש כיצד ינוהלו ענייניו כאשר לא יהיה מסוגל להבין בדבר. אך מהם התנאים לכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך ? על כך במאמר זה. נקודת המוצא: מועד חדילת ההבנה אינו מספיק לבדו התשובה הקצרה: המועד בו חדל הממנה להבין בדבר הוא מועד הכניסה לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך . יחד עם זאת, כל עוד לא התמלאו התנאים הקבועים בחוק לעניין כניסה לתוקף במלואם – לא

בשיטתנו המשפטית קיימת דוקטרינה של "נזק ראייתי", הנגזרת מאחריותו של אדם ל"תקלה" הראייתית שיצר שכן " הטלת אחריות על יוצרו של נזק בהתנהגות עוולתית היא מנהגו הראשוני של המשפט"  ( א' פורת וא' שטיין "דוקטרינת הנזק הראייתי: ההצדקות  לאימוצה ויישומה במצבים טיפוסיים של אי-ודאות בגרימת נזקים, "עיוני משפט" כ"א (תשנ"ח) , 191, 192). הפן הנזיקי הוא 'לשוני מפורש', אדם גרם נזק לדבר מה שיכול לשמש כראיה, כתוצאה מכך נפגעה הגנתו או היכולת להוכיח את גרסתו של אחד מהצדדים - ולכן הוא צריך לשאת בתו

תקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות" ) קובעת כדלקמן:  “ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי; אם כללה ההחלטה חידוש משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת, רשאי בית המשפט לתת הנמקה מפורטת.” (ההדגשה שלי, א.ד.). אם כן, בית המשפט חייב לנמק את החלטותיו, על אחת כמה וכמה פסקי דין. אומנם התקנות קובעות חובת הנמקה 'תמציתית', אך נקבע בפסיקה כי הנמקה תמציתית אינה מספיקה להגשמת ת

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם, בעודו כשיר, למנות אדם אחר שיפעל בשמו ויקבל החלטות עבורו בעתיד, אם וכאשר יאבד את היכולת להבין ולקבל החלטות בעניינים שלגביהם נתן את ההרשאה. כלי זה נועד לשלב בין דיני השליחות לבין ההגנות המתחייבות כאשר הממנה הופך פגיע יותר ואינו מסוגל לפקח בעצמו על מיופה הכוח שכן בשל מצבו המנטלי אין הממנה מסוגל לפקח על מיופה הכוח ולוודא כי הוא ממלא את שליחותו כיאות (משה בן דוד, ייפוי כוח מתמשך אפוטרופסות וחלופותיה - הלכה ומעשה (מהדורה שניה, 2019, בע

אצל כל חייב מקנן החשש ממימוש נכסיו במסגרת הליך חדלות פירעון - ובצדק, שכן על החייב לפרוע את חובותיו לנושיו - המקסימום שהוא יכול. תמורה מקסימאלית זו - של החייב לנושים, כוללת את מימוש כל נכסי החייב ברי המימוש, בין היתר - נכסי מקרקעין. בהערת אגב יצוין כי לא כל נכס ניתן למימוש בהליך חדלות פירעון - לדוג' כספי פנסיה שאינם נזילים אינם ברי מימוש בהליך אלא בהסכמתו המפורשת של החייב. לעיתים, לא תמיד כדאי להימנע ממימוש הנכס, שכן האלטרנטיבה פדיון כספי של הנכס אינה כדאית. יחד עם זאת, חייבי

משא ומתן טרום חוזי הוא שלב מהותי ביצירת החוזה. זהו איננו רק "השלב שלפני" החוזה, אלא התהליך שבמסגרתו מתגבשים האינטרסים, הנתונים וההבנות שמעצבים את החוזה העתידי — ולעיתים גם קובעים אם ייחתם בכלל. משא ומתן טרום חוזי חושף ומחבר בין האינטרסים המשותפים של הצדדים (השלמת העסקה וקבלת התמורה של כל צד) לבין האינטרסים המנוגדים (מחיר, מועדים, הקצאת סיכונים). בפועל, משא ומתן טרום חוזי עשוי להיות ממושך ומורכב, להיערך על פני ישיבות רבות, טיוטות מתחלפות, והשתתפות בעלי מקצוע מגוונים: עורכי דין

הסתלקות מעיזבון היא מנגנון מרכזי בדיני הירושה בישראל המאפשר ליורש להודיע כי אינו מעוניין לרשת את חלקו בעיזבון - כולו או מקצתו. מהי הסתלקות יורש מעיזבון ומה עומד בבסיסה בדומה לדיני המתנה, החוק אינו כופה ירושה על מי שאינו מעוניין בה, כפי שנקבע בד"נ 43/74 מוניץ נ' דקלו , פ"ד ל(1) 242, 248 (1972): " כל מהותה של הסתלקות היא שהמחוקק אינו מכריח את היורש להיות יורש, והיורש יוכל להודיע לבית-המשפט: "אי-אפשי בירושה" או במילים אחרות "אני מסתלק מחלקי (או ממחצית חלקי)" שאז רואים אותו לגבי