הסתלקות יורש מצוואה או עיזבון

הסתלקות מעיזבון היא מנגנון מרכזי בדיני הירושה בישראל המאפשר ליורש להודיע כי אינו מעוניין לרשת את חלקו בעיזבון - כולו או מקצתו.

מהי הסתלקות יורש מעיזבון ומה עומד בבסיסה

בדומה לדיני המתנה, החוק אינו כופה ירושה על מי שאינו מעוניין בה, כפי שנקבע בד"נ 43/74 מוניץ נ' דקלו, פ"ד ל(1) 242, 248 (1972):

"כל מהותה של הסתלקות היא שהמחוקק אינו מכריח את היורש להיות יורש, והיורש יוכל להודיע לבית-המשפט: "אי-אפשי בירושה" או במילים אחרות "אני מסתלק מחלקי (או ממחצית חלקי)" שאז רואים אותו לגבי החלק שהסתלק כי לא היה יורש מלכתחילה."

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 6(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע כי לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, יורש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון - כולו או מקצתו, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט (במקרה שהועבר לפי סעיף 67א' לחוק הירושה).

סעיף 6(ב) לחוק הירושה קובע כי מי שהסתלק – רואים אותו, במקרה שהסתלק, כאילו לא היה יורש מלכתחילה; כמו כן, אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

סעיף 6(ג) לחוק הירושה קובע כי הסתלקות קטין או פסול דין טעונה אישור בית המשפט.

סעיף 6(ד) לחוק הירושה קובע כי הסתלקות על תנאי – בטלה.

יש לציין כי סעיף 6א' לחוק הירושה קובע חריגים לכללים הנ"ל, כי כי בהתקיים נסיבות מיוחדות (לרבות נופלי מלחמה, פעולות איבה והגדרות נלוות כפי שנקבעו בעקבות האירועים מ- 7.10.2023), ניתן להרחיב את מעגל הנהנים שניתן להסתלק לטובתם (בני משפחה כמנוי בסעיף 10, בן/בת זוג לשעבר, ילד שהמוריש ראה בו כילדו ועוד), ובסמכות השר להאריך תקופות מוגדרות.

מתי וכיצד מסתלקים – פרוצדורה וטכניקה

• עיתוי: ס' 6א' לחוק הירושה קובע את עיתו ההסתלקות - לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון.

• צורה: הודעת הסתלקות בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט (כשנדון שם). תקנה 16 לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998 (להלן: "תקנות הירושה") קובעת את האופן שבו יש להגיש הודעת הסתקלות ומהם הפרטים הנדרשים שיהיו בה - לרבות אך לא רק - זיהוי המסתלק, שיעור ההסתלקות, הצהרה בתצהיר, וציון מפורש של הנהנה אם ההסתלקות לטובת בן/בת זוג, ילד או אחיו של המוריש.

• מונחים: אין חובה להשתמש במילה "הסתלקות" דווקא – גם "ויתור" ייחשב כהסתלקות לפי סעיף 6 לחוק הירושה.

• תחולה: ההסתלקות נכנסת לתוקף ממועד הגשת ההודעה לרשם או לבית המשפט.

• אין צורך באישור בית המשפט, למעט קטין/פסול דין. יחד עם זאת, לרשם לענייני ירושה סמכות לבחון את הודעת ההסתלקות, למשל מקום שמדובר בחייב חדל פירעון או בהסתלקות לטובת מי שנפטר.

היקף וזכויות: למי מותר להסתלק, ועל מי זה "נופל"

• לא רק היורש “הראשון”: גם יורש של יורש וכן מי שהסתלקו לטובתו – יכולים להסתלק ממה שקיבלו (כולו או מקצתו).

• למי ניתן להסתלק “לטובת”: כרגיל – רק בן/בת הזוג, ילדיו או אחיו של המוריש; במסגרת סעיף 6א' לחוק הירושה – הורחבו הקטגוריות במקרים המנויים.

• מי שזוכה עקב הסתלקות: הדין רואה אותו כאילו ירש ישירות מן המוריש.

הסתלקות יורש חלקית, “חלק” ו”מנה”

• הדין מאפשר הסתלקות “מכולו או מקצתו” של החלק בעיזבון, וכן – הסתלקות מ”מנה” המזכה על פי צוואה.

• אין להסתלק מנכס מסוים (אלא משיעור שווה מהעיזבון כולו), וזאת לשם שמירה על בהירות חלוקת העיזבון והתאמתה למבנה החוקי; תיקון החקיקה ב-1985 הוסיף מפורשות אפשרות הסתלקות מ”מנה” (תוך שמירת המגבלות על הסתלקות מנכס מסוים).

• הסתלקות על תנאי – בטלה: מצב הזכויות צריך להיות ברור וסופי כדי לאפשר חלוקה יעילה.

קבלת תמורה עבור הסתלקות יורש

• גם אם המסתלק מקבל תמורה בעד הסתלקותו – דינו כמסתלק לפי סעיף 6 לחוק הירושה (ואין לראות בכך “העברה” של חלק מן הירושה).

חזרה מהסתלקות יורש – מתי וכיצד

• לפני הגשה: ניתן להתחרט כל עוד ההודעה/התצהיר לא הוגשו לרשם או לבית המשפט.

• אחרי הגשה: ככלל אין חזרה – “משהשתכללה פעולת ההסתלקות” אין להשיב את הגלגל לאחור כדוגמת הסדר חזרה ממתנה. עם זאת, בפסיקה הובעה גישה כי כאשר הסתלקות יורש נעשתה ללא תמורה, ייתכנו עילות לביטול בדומה לדיני המתנה (למשל התנהגות מחפירה של המקבל) או לפי חוק החוזים (הטעיה, כפייה, עושק וכד’).

• פרוצדורה לביטול לאחר אישור: יש להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ולעתור לביטול ההסתלקות, בצירוף העילות המתאימות (דיני מתנה/חוזים).

תום לב, הברחת רכוש וחובות – מתי תיפסל הסתלקות יורש

• עקרון תום הלב: ההסתלקות כפופה לדרישת תום הלב מן המשפט הפרטי, ולבחינות מתחייבות בהקשרים של הברחת נכסים ונושה. יפים לעניין זה דברי כבוד השופט שמגר בע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין, פ"ד מט(2) 120, 131 (1995), כדלקמן:

"בהתקיים נסיבות המעלות חשד לפגיעה בזכויות צדדים סמוכים ייבחן מעמדו של היורש שבחר לנטוש את ירושתו גם במסגרת הדינים הכלליים הרלוונטיים: דיני פשיטת הרגל, אם הוכרז החייב פושט רגל, דיני החוזים, דיני הבטוחות, ואף, במקרים מיוחדים, לפי הלכות השיתוף בין בני זוג כפי שנתגבשו בבתי המשפט".

• יורש חייב במזונות: ניתן לתקוף באופן עקיף הסתלקות שנועדה לצמצם רכוש לחיוב מזונות, מכוח דוקטרינת תום הלב וכללי השתק, כך שבית המשפט יבחן נכסים שהיו למסתלק ערב פעולת ההברחה ויקבע חיובים בהתאם.

• הסתלקות לעקיפת תנאי בצוואה: ייתכן ביטול הסתלקות יורש מעיזבון במקרים בהם מדובר בהסתלקות שנועדה לסכל את רצון המוריש או להתחמק מתנאים שקבע.

השלכות הסתלקות יורש

• בדין: היורש המסתלק נחשב כאילו לא היה יורש מלכתחילה ככל שהסתלק.

• ייצוג: יורש שמסתלק אינו יכול לייצג יורשים אחרים בתביעה בשם העיזבון.

• צווים לאחר צו ירושה/קיום: הסתלקות יורש לאחר מתן צוים דורשת ביטולם והוצאת צווים חדשים, בכפוף לתנאים (“בהזדמנות הסבירה הראשונה” - לפי סעיף 72 לחוק הירושה).

חריגים מיוחדים – סעיף 6א (“חרבות ברזל”)

• בעקבות אירועי 7.10.2023 נחקק הסדר זמני-מיוחד המאפשר ליורש של נופלים בפעולות איבה/מלחמה וקבוצות נוספות להסתלק גם לטובת מעגל רחב יותר של בני משפחה וגורמים המנויים בסעיף 6א', עם סמכות לשר להאריך את התקופות.

טיפים פרקטיים למי ששוקל הסתלקות יורש

• ודאו עמידה בזמנים: יש להגיש לפני חלוקת העיזבון; אם קיימים כבר צו ירושה/קיום – בחרו במסלול ביטול/תיקון הצווים בהתאם לסעיף 72.

• בחרו את המסלול המתאים: הימנעו מנסיונות להסתלק מנכס מסוים.

• הקפידו על ניסוח ותצהיר: ציינו זהות, שיעור הסתלקות, ולמי (אם מדובר בבן/בת זוג/ילד/אח). אין חובה למילה “הסתלקות”, אך מומלץ בהירות.

• בחנו סיכונים: חייבים/חדלי פירעון, מזונות, ניסיונות עקיפה של תנאי בצוואה – כל אלה חשופים לביקורת תום לב ולסיכוני ביטול.

• קטין/פסול דין: דאגו לקבל אישור בית המשפט.

• חרטה: אפשרית רק לפני ההגשה; לאחריה – רק באמצעות הליך לביטול וכפוף לעילות מוכרות.

סיכום

הסתלקות יורש מעיזבון היא כלי חשוב המאזן בין אוטונומיית היורש לבין הגנה על תקינות ההורשה, תום הלב וזכויות צדדים שלישיים. את ההליך יש לבצע מדויק, בזמן ובתום לב. במקרים מורכבים (חובות, מזונות, תנאים בצוואה) מומלץ ייעוץ משפטי ייעודי המתמחה בתחום.

***האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש תמיד להתייעץ עם עורך דין.