האם נושה יכול לנקוט בהליך חדלות פירעון/פשיטת רגל עבור חייב?

הליך חדלות פירעון/פשיטת רגל אינו רק מצב כלכלי. הוא מסגרת משפטית המופעלת רק ביוזמת צד מעורב ובאישור בית המשפט. לנושה יש תפקיד מרכזי בעיתוי ובהכוונת פתיחת ההליך, אך עצם הפנייה לבית המשפט היא "קו גבול" המייצר שינויי עומק במעמדו של החייב, בזכויות הנושים ובניהול החברה.

בדר"כ, חייב שמצטברים עליו חובותיו פונה להליך פשיטת רגל מחוסר ברירה. אך מה קורה כשחייב לא פונה להליך? האם הנושה יכול לנקוט בהליך עבורו? התשובה הקצרה – כן.

אך מהם המקרים ומהם התנאים לנקיטה בהליך כזה? האם ניתן לנקוט בהליך פשיטת רגל עבור חייב גם כאשר טרם התגבש החוב?

על כל אלה במאמר זה.

יוזמת הנושה בחדלות פירעון/פשיטת רגל: למה בכלל לפנות לבית המשפט?

הליך חדלות פירעון/פשיטת רגל אינו מתרחש "מעצמו", אחד הצדדים המתדיינים חייב ליזום את הבאתו בפני בית המשפט. אם אין פנייה לבית המשפט, לא יפתח ההליך.

לנושה, כבעל זכות כלפי החייב, יש תמריץ טבעי לנקוט בהליך חדלות פירעון/פשיטת רגל עבור החייב אם הוא סבור שאין עוד לחייב יכולת לפרוע את חובו. יחד עם זאת, עצם "מועמדותו הטבעית" מעוררת שאלות של תנאי סף, מספר נושים יוזמים, והבדלים בין פירוק להבראה.

חדלות פירעון/פשיטת רגל: פתיחת ההליך כ"קו גבול"

לפני פתיחת ההליך: משטר 'יחידני' – כל מערכת יחסים משפטית עומדת בפני עצמה. כלומר בין כל חייב וכל נושה מתנהלת מערכת יחסים נפרדת, עם ה'חוקים והכללים' שלה בהתאם לנסיבות החוב.

לאחר נקיטה בהליך: עוברים החייב, ועמו כל בעלי הזכויות כלפיו, למשטר משפטי קיבוצי. כל הנושים תחת קורת גג אחת ואינם יכולים יותר לפעול בנפרד אלא רק במשותף.

משמעות הדבר היא כי נושה בודד אינו יכול לגבות את חובו מהחייב במנותק משאר הנושים, אלא כעת אם אחד מקבל אז כולם מקבלים, כאשר החלוקה נקבעת בהתאם לחלקו היחסי של כל נושה במצבת הנשייה.

חדלות פירעון/פשיטת רגל: שינויי שליטה וקבלת החלטות

ס' 109(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון") קובע את זכותו של נושה לנקוט בהליך חדלות פירעון עבור החייב, נוסחו כדלקמן:

"נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת נושה), אם היחיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של היחיד יכול שתיעשה באמצעות החזקה שבסעיף 110." (ההדגשה אינה במקור, א.ד.)

אם כן, נושה יכול להגיש לבית המשפט בקשה לפתיחת הליכים עבור חייב במקרה שהוא 'חדל פירעון'. מתי אדם הוא חדל פירעון? ס' 110 קובע 4 מקרים שבהתקיים התנאים הקבועים בהם, נושה יכול לנקוט בהליך עבור חייב:

מקרה ראשון - ס' 110(1) לחוק חדלות פירעון - חוב כנגד החייב

1. החוב עולה על סך של 86,167 ש"ח.

2. הומצאה לחייב התראה לתשלום.

3. חלפו 45 ימים ממועד המצאת ההתראה והחייב לא שילם.

4. החוב אינו נתון במחלוקת ואין לחייב זכות קיזוז.

5. חלפו 3 חודשים ממועד המצאת ההתראה לחייב ועד להגשת הבקשה לפתיחת הליכים.

מקרה שני - ס' 110(2) לחוק חדלות פירעון - חוב בהוצאה לפועל

כנגד החייב יש תיק פתוח בהוצאה לפועל ובו סכום החייב עומד על סך של 86,167 ש"ח לפחות והומצאה לחייב אזהרה לפי ס' 7 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

או חוב מס לרשויות המדינה והומצאה לחייב אזהרה לפי ס' 4 לפקודת המיסים (גבייה).

התנאי שבלעדו אין כמובן - החייב לא שילם את החוב בחלוף התקופה שהוקצבה לו בדרישה.

מקרה שלישי - ס' 110(3) לחוק חדלות פירעון - ניתן פסק דין כנגד החייב

ניתן פסק דין המורה לחייב לשלם לנושה למעלה מסך של 86,167 ש"ח וחלפו 30 ימים (או מועד אחר שקבע בית המשפט) והחייב לא שילם את החוב.

במקרה שהחייב שילם חלק מהחוב, עדיין ניתן להגיש בקשה לפתיחת הליכים - ובלבד שהחוב שנותר לחייב לשלם עולה על סך של 86,167 ש"ח.

מקרה רביעי - ס' 110(4) לחוק חדלות פירעון - חוב לעובדים

ניתן פסק דין על ידי בית הדין לעבודה המורה לחייב לשלם לנושה למעלה מסך של 11,488 ש"ח.

התנאי דומה מאוד למקרה השלישי, אך במקרה של חוב לעובדים, המחוקק קבע כי הסף לנקיטת הליכים עבור חייב הוא סכום נמוך הרבה יותר מהסכום הנדרש 'ברגיל'.

כאן יש לציין כי במישור יחסי העבודה, ההלכה היא כי מתן צו פירוק מהווה כשלעצמו צו לפיטורי העובדים, כפי שנקבע בבש"א 8710/04 גוטר ואח' נ' המנהלת המיוחדת של קומגייטס בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 25.10.2024), פסקה 3 לפסק דינה של כבוד השופטת אלשיך:

"מן המפורסמות, כי צו פירוק קבוע מהווה מעצם טיבו גם צו לפיטורי כל עובדי החברה. זאת, בכפוף ליכולת המפרק לבקש אישור להוסיף ולהעסיק אחדים מהם בכדי לסייע לו לנהל את ענייני הפירוק."

יש לציין כי סכומי הסף לצורך נקיטה בהליכים (86,167 ש"ח ו- 11,488 ש"ח) יכולים להיות מצטברים, כלומר אין חובה שמדובר בחוב לנושה אחד דווקא - אלא ניתן לצבור חובות של כמה נושים לצורך הגשת הבקשה (ס' 110(ד)(1)+(2) לחוק חדלות פירעון).

חדלות פירעון/פשיטת רגל: הונאה וחוסר תום לב

נניח שחייב נתן בידי נושה שיק לפירעון בעוד 4 חודשים.

הנושה זיהה שהחייב בקשיים כלכליים ומתחיל להבריח נכסים, או רוכש סחורה בכמויות גדולות על אף שהוא יודע שאין ביכולתו לפרוע את החובות.

במצב כזה כדאי לנקוט בבקשה לפתיחת הליכים עבור החייב. אלא שאם מועד פירעון השיק הינו רק בעוד 4 חודשים, עדיין לא הגיע מועד פירעון החוב - ואין עדיין חוב. אם אין חוב אי אפשר לנקוט בהליך.

הפיתרון: ס' 109(ב) לחוק חדלות פירעון:

"נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1) היחיד פועל במטרה להונות את נושיו;

(2) היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו;

(3) היחיד לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה."

אם כן, לא נעלמה מעיני המחוקק הבעיה הנ"ל - שהחייב יבריח נכסיו כהכנה להליך הצפוי (בעניין הברחת נכסים ראו מאמר אחר בעניין כאן) ולכן הוא נתן בידי הנושה את האפשרות לנקוט בהליך חדלות פירעון/פשיטת רגל אפילו שטרם התגבש החוב. כאן המקום לציין כי במקרה של נקיטה בהליכים כנגד חברה בע"מ הדברים זהים בעניין זה (ס' 9 לחוק חדלות פירעון).

לסיום נדבך זה חשוב להזהיר מהגשת בקשות סרק או חסרות תום לב, שכן אם בית המשפט יזהה בקשה המוגשת בחוסר תום לב, באפשרותו לחייב בהוצאות את מגיש הבקשה (ס' 114 לחוק חדלות פירעון).

חדלות פירעון/פשיטת רגל: התנהלות בהליך

הליך לבקשת נושה מתנהל באופן דומה לבקשת חייב.

לאחר הגשת הבקשה על ידי החייב, בדר"כ יקבע דיון במעמד הצדדים לצורך דיון בבקשה ושמיעת טענות החייב. אם בית המשפט נעתר לבקשה יינתן צו פתיחת הליכים, במסגרתו ההגבלות הידועות על התנהלותו הכלכלית של החייב, חובת הגשת דו"חות חודשיים ותשלומים חודשיים (למאמר בעניין התנהלות החייב בהליך לחצו כאן).

יחד עם זאת, לפי הבקשה לפתיחת ההליכים הוגשה על ידי הנושה, לחייב טרם ניתנה הזדמנות לפרט את מצבת נכסיו ודו"ח על מצבו הכלכלי, ועליו להגיש את הדו"ח בתוך 21 ימים ממועד מתן צו פתיחת הליכים (ס' 117 לחוק חדלות פירעון).

חדלות פירעון/פשיטת רגל: סיכומו של דבר

חדלות פירעון היא מסגרת משפטית קולקטיבית שמופעלת רק ביוזמה ובאישור שיפוטי, ומשמשת כקו גבול המשנה מן היסוד את מערכת היחסים בין החייב לנושיו. לנושה יש תפקיד מפתח בעיתוי ובבחירה אם להניע את ההליך, אך עליו לעמוד בתנאי הסף שבחוק ולהקפיד על ניקיון כפיים, שאם לא כן עלול לשאת בהוצאות. סעיפי החוק משרטטים בבירור את המצבים שבהם ניתן להוכיח חדלות פירעון/פשיטת רגל, לרבות חובות שמועד פירעונם טרם הגיע כשקיימות אינדיקציות להונאה או הברחת נכסים.

משההליך נפתח, כלל הנושים פועלים תחת קורת גג אחת ועל פי עקרונות חלוקה שוויונית יחסית, והחייב כפוף להגבלות, לדיווח שוטף ולתשלומים חודשיים. לצד זאת, יש חשיבות מעשית רבה להכנה מוקדמת, לאיסוף ראיות ולתזמון הבקשה, וכן להבנת ההשלכות על יחסי עבודה ועל ניהול החברה. לכן, בטרם פנייה לבית המשפט — בין אם כנושה ובין אם כחייב — מומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני, כדי לוודא שהמהלך נחוץ, מבוסס ועומד בדרישות הדין.

***האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש תמיד להתייעץ עם עורך דין.