זכויות נושים בהליך חדלות פירעון של חייב - מדריך להגנה על הכסף שלכם

אם אתם נושים (מישהו חייב לכם כסף) – והחייב נכנס להליך חדלות פירעון (מה שבעבר נקרא "פשיטת רגל"), ייתכן שאתם מודאגים: "האם אקבל את הכסף שלי בחזרה? מה הזכויות שלי בתהליך?". בפוסט הזה, נפרט בצורה פשוטה ומקיפה את כל זכויות הנושה בהליך חדלות פירעון, בהתבסס על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"). נדבר על איך להגיש תביעה ומה נדרש מכם כנושים בהליך.

מהו הליך חדלות פירעון ומדוע הוא משפיע על נושים?

לפני שנצלול לזכויות, בואו נבין את התמונה הגדולה. הליך חדלות פירעון הוא הליך משפטי האפשר לחייב (אדם או עסק) המצוי בקשיים פיננסיים להתמודד עם חובות, לשקם את עצמו כלכלית ולקבל "התחלה נקייה". החוק החדש מ-2018 שם דגש על שיקום במקום ענישה, אבל 'לא אלמן ישראל', חוק חדלות פירעון מגן גם על נושים.

כנושה, אתם חלק מההליך כי החוק מכיר בכך שהחייב חייב לכם כסף – בין אם זה מכוח חוזה, הלוואה, שירותים שלא שולמו או כל חוב אחר. ההליך מתחיל בבקשת לכינוס הנכסים המוגשת על ידי חייב, ממשיך במינוי נאמן שמטרתו בין היתר - להשיא את את התמורה לנושים.

חשוב לציין: באופן עקרוני הנאמן הוא זרועה הארוכה של בית המשפט ולפיכך - 'אובייקטיבי' ותפקידו לנהל את ההליך בצורה הוגנת. יחד עם זאת, שכרו של הנאמן נגזר כאחוז מתוך הנכסים המצטברים בקופת הכינוס כך שברור שיש לו אינטרס להשיא את התמורה - כך שאינטרס הנאמן חופף ברובו לאינטרס הנושים.

במהלך ההליך כל העיקולים והליכי הגבייה שננקטו כנגד החייב מוקפאים, על מנת לאפשר לו לנהל את נכסיו והתחייבויותיו ללא החרב המאיימת של העיקולים שהוטלו עליו.

יש לציין כי רק חובות שעילתם התגבשה קודם להליך "נכנסים" להליך. חוב שנוצר לאחר ההליך נותר בעינו ויוותר בעינו גם לאחר מתן הפטר לחייב.

חשוב לדעת, גם אם עדיין מתנהל הליך משפטי בעניין חוב שנוצר קודם להליך, מדובר בחוב ש"נכנס" להליך וחייב להגיש תביעת חוב בגינו. במקרה כזה, אף אם אין פסק דין, ניתן להגיש את המסמכים עליהם מתבססת התביעה והנאמן יכול להכריע בתביעת החוב על בסיס מסמכים אלה. ככל שיינתן פסק דין במהלך ההליך, אזי ניתן לבקש לעדכן את תביעת החוב בהתאם לפסק הדין.

לא למותר לציין כי ככל שהנושה מבקש להמשיך בתביעה כנגד החייב, עליו לבקש רשות מבית המשפט הדן בהליך חדלות הפירעון - שכן עם מתן צו פתיחת הליכים, כל ההליכים מוקפאים - לרבות הליכים משפטיים.

בבקשת הכינוס, על החייב להצהיר על החוב כלפיכם. בהתאם, על החייב למסור העתק מצו פתיחת ההליכים לכל הנושים, ואלה צריכים להגיש תביעת חוב בתוך 6 חודשים.

בהתאם לס' 210(א) לחוק חדלות פירעון מניין הימים נספר ממועד פרסום צו פתיחת הליכים ברשומות, נוסחו כדלקמן:

"נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים; הנאמן רשאי לבקש מהנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הכרעה בה."

על אף האמור, כפי שנקבע בפסיקה לא אחת, פרסום ברשומות אינו פרסום נפוץ ומוכר כמו בעבר ויש למסור באופן אישי לכל נושה (או בא כוחו). יפים לעניין זה דברי כבוד השופט גרוניס ברע"א 9802/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים נ' א.ר מלונות רותם (1994) בע"מ (בפירוק) (פורסם בנבו, 21.08.2012) (להלן: "מלונות רותם"), פסקה 17 לפסק הדין:

חשוב לציין עוד, כי נראה שיסוד מרכזי בגישה המחמירה לגבי הארכות מועד להגשת תביעות חוב מבוסס על חזקת הידיעה הקונסטרוקטיבית של הנושים אודות מתן צו הכינוס או הפירוק, בעקבות הפרסום ברשומות ובעיתון, בהתאם לסעיף 24 לפקודה או תקנה 18(ב) לתקנות הפירוק. אף להשקפתי יש להכיר בחזקה זו, שהרי אחרת עלולה חובת הפרסום להתרוקן מתוכן, אולם בוודאי שאין להתייחס לחזקה זו כחזקה חלוטה, ואף הנטל לסתור אותה אינו כבד במיוחד. עוצמתה של החזקה היא מוגבלת, כיוון שקשה לדרוש מציבור הנושים – אף אם מדובר בנושים מוסדיים כגון בנקים או רשויות ציבוריות –לעקוב באופן שוטף אחרי הפרסומים בעיתונות וברשומות אודות צווי כינוס ופירוק שניתנו.

ובהמשך, שם:

"חייב, נאמן או מפרק, המעוניינים באמת ובתמים לקדם את הליך חדלות הפירעון באופן יעיל והוגן, יכולים להשתמש בנתונים המפורטים בדוחות אלה כדי להודיע לנושים המצוינים בהם אודות ההליך ואודות מתן צו הכינוס או הפירוק. נושה שקיבל הודעה כזו יתקשה עד מאוד לסתור את חזקת הידיעה ולשכנע כי "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב שלו במועד, ועל כן כי זכאי הוא להארכת מועד."

בהתאם להלכת מלונות רותם, על החייב בהליך חדלות פירעון להציג אישור המעיד על מסירת צו פתיחת ההליכים לכל אחד מהנושים. מניין הימים להגשת תביעת חוב - 6 חודשים, מתחיל מיום מסירת הצו לנושה בפועל.

אך גם אם חלפו 6 חודשים מקבלת צו פתיחת ההליכים, אין זה סוף פסוק והכונס/נאמן עדיין יכול להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב - אם שוכנע כי לא היה בידי הנושה להגיש את תביעת החוב במועד.

באופן עקרוני, הנטייה היא לאשר בקשות להארכות מועד, על מנת שלא לקפח נושים מטעמים פרוצדוראליים/טכניים, שכן דחייה הבקשה תותיר את הנושה למול שוקת שבורה. יפים לעניין זה דברי כבוד השופט גרוסקופף ברע"א 7692/19 אביחסרה נ' תורג'מן (פורסם בנבו, 09.01.20), פסקה 9 לפסק הדין:

"הלכה היא כי בחינת מתן ארכה תיעשה באופן מקל, ובמסגרתה יישקלו, בין היתר: מידת האיחור במועד; קיום מחלוקות ממשיות ביחס לחוב; ופגיעת הארכה בצדדים, באינטרס ההסתמכות שלהם, ביעילות ההליך, ובקידומו..."

"...נושה אשר היה מודע להליך חדלות הפירעון יתקשה אמנם להוכיח כי "לא יכול היה" להגיש תביעת חוב במועד (עניין מלונות רותם, שם), אך בענייננו שוכנע הנאמן, לאחר שחקר את הנושה ונחשף באופן בלתי אמצעי לטענותיה ולאסמכתאות שהביאה, כי האיחור בהגשת תביעת החוב נבע מטעות בתום לב ועקב כשלים בייצוגה. זאת ועוד, דומה כי אין מחלוקת ממשית לגבי החוב עצמו, וכי המבקש היה מודע לקיומו כשהחל בהליך פשיטת הרגל (בית המשפט קמא ציין כי ישנה מחלוקת לגבי גובה החוב, אך נתן למבקש אפשרות להגיש אסמכתאות בעניין, כאשר סכומים ששולמו יופחתו מהחוב). בנוסף, תביעת החוב של הנושה התקבלה טרם קביעת תכנית פירעון, וטרם חולק דיבידנד לנושים. נוכח נסיבות אלו מקובלת עלי עמדת בית המשפט קמא לפיה הסתמכות יתר הצדדים, וכן יעילות וקידום ההליך, אינם נפגעים משמעותית מקבלת תביעת החוב של הנושה כן מקובלת עלי עמדתו כי גריעה מסוימת מהדיבידנד שיקבלו שאר הנושים היא סבירה למול הפגיעה האפשרית בנושה, אם תביעת החוב שלה תדחה על הסף." (ההדגשות אינן במקור, א.ד.)

אם כן, הבחינה של בקשה להארכת מועד הינה מהותית ולא טכנית, מחד אינטרס הנושה, מאידך הסתמכות החייב ויתר הנושים על הדיבידנד שהם צפויים לקבל.

הלכה למעשה, יש משמעות למועד המאוחר בו הוגשה תביעת החוב. כלומר, אם זו הוגשה בשלב מאוחר של הליך חדלות הפירעון - לאחר בדיקת תביעות החוב, לאחר שהנאמן הגיש דו"ח מסכם לקראת תוכנית פירעון - נוצרת הסתמכות לצדדים על הדיבידנד שיקבלו (הנושים) ועל התמורה שעליו לשלם (החייב).

אך גם כאן אין המדובר בסוף פסוק, שכן ייתכן כי מדובר בחוב שאינו משמעותי או משפיע על מצבת הנשייה באופן דרמטי - הן עבור החייב והן עבור הנושים. לכן, הנטייה היא להיעתר לבקשות להארכות מועד על מנת שהנושה יקבל מקצת מהחוב המגיע לו.

חשוב לציין: על אף הנטייה הגוברת בפסיקה להיעתר לבקשות להארכות מועד, אין מדובר בבקשה מובנת מאליה ויש תמיד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בכך.

בדיקת תביעת החוב

בעת הגשת תביעת החוב, נצרף את כל המסמכים הרלוונטיים להוכחת החוב.

בהתאם למסמכים שהומצאו, הנאמן יבדוק את תביעת החוב ויבחן את התמורה המגיעה לכל נושה. כאן המקום לציין כי אחת "המתנות" המשמעותיות ביותר הניתנות לחייב בהליך חדלות פירעון הינה שיעור הריבית המוחל על החוב - לא הריבית הקבועה והמצטברת בהוצאה לפועל אלא ריבית משפטית נמוכה בשיעור של כ- 3% לשנה. על כן, אם פתחנו תיק הוצל"פ בגין החוב - מרבית הריבית תופחת במסגרת בדיקת תביעת החוב.

אין משמעות הדבר כי אין לפתוח תיק הוצל"פ, שכן עלות הליכי הגבייה שננקטו במסגרת תיק ההוצל"פ תתווסף לחישוב החוב.

יחד עם זאת, יש לציין כי אם יש הסכם בין החייב לבין הנושה בדבר ריבית שתוחל על החוב - תנאי זה גובר והנושה צריך לקבל את הריבית הנקובה בחוזה בין הצדדים.

עם סיום הבדיקה הנאמן שולח לנושה הכרעה בתביעת החוב. עם קבלתה באפשרות הנושה להשיג או לערער על ההכרעה המנומקת של הנאמן.

תוכנית לשיקום כלכלי

לקראת הדיון בעניינו של החייב, הנאמן מגיש לבית המשפט דו"ח מסכם בדבר חובותיו ונכסיו של החייב, כמו גם התנהלותו בהליך. בסוף הדו"ח ובהתאם לממצאים הנ"ל, נערכת תוכנית לשיקום כלכלי עבור החייב, במסגרתה נקבע הסכום הכולל שעליו לשלם לצורך קבלת הפטר. הסכום נגזר מהתשלום החודשי שהחייב יכול לשלם משכרו החודשי במכפלת החודשים שנותרו עד לסוף ההליך.

יחד עם זאת, במצב בו לחייב נכסים - בית, רכב וכיוצ"ב, אלה נכסים שעל החייב לפדות לצורך קבלת הפטר -באמצעות התשלום החודשי או באמצעות מכירת הנכסים על ידי הנאמן והוספת התמורה שתתקבל לקופת הנשייה.

עם הגשתו, הדו"ח מועבר לנושים לקראת הדיון בעניינו של החייב.

ככל שנושה מבקש להתנגד לתוכנית לשיקום כלכלי המומלצת בדו"ח, באפשרותו לעשות כן - באמצעות הגשת בקשה בכתב לבית המשפט ו/או התייצבות לדיון בעניינו של החייב.

פעמים רבות לעמדת הנושים משקל לא מועט בהכרעה הנוגעת לתוכנית לשיקום כלכלי שתושת על החייב. ככל שהנושה מהווה אחוז גדול יותר ממצבת הנשייה של החייב - משקל עמדתו גדול יותר, ולהפך.

כמו כן, אם הנושה יודע על נכסים שלא אותרו על ידי הנאמן, יכול להיות לדבר משקל בשינוי תוכנית הפירעון של החייב - הן בשל הסתרת הנכס על ידי החייב והן בשל שווי הנכס - שיש להוסיפו לתמורה שעל החייב לשלם.

סדרי עדיפות בין הנושים: מי מקבל כסף קודם?

ס' 234 לחוק חדלות פירעון קובע כי ישנם נושים בעלי זכות קדימה לקבלת החוב לפני נושים אחרים 'רגילים', בהתאם לסדר להלן:

1. שכר עובדים ופיצויים לעובדים.

2. סכומים שהחייב ניכה במקור וטרם העביר למס הכנסה וביטוח לאומי.

3. חוב מזונות.

4. קרן חוב למע"מ בגין 12 החודשים האחרונים לפני פתיחת ההליך.

5. חובות למס הכנסה וביטוח לאומי.

יחד עם זאת, ככל שלחייב נכס משועבד לגוף מסוים - דירה המשועבדת לבנק לדוג', אזי הבנק זכאי לקבל ראשון מהתמורה בגין הנכס, בשל השעבוד שרשם. הבנק הסתמך בתום לב על הנכס של החייב כבטוחה להלוואה ועל כן אין להותירו מול שוקת שבורה.

אם כן, אם אתם נושה בדין קדימה או בעלי זכות קדימה לקבלת כספים, אתם צפויים לקבל תמורה גדולה יותר מנושים אחרים.

לסיכום, הליך חדלות פירעון מספק לכם כנושים כלים חשובים להגנה על האינטרסים שלכם – החל מהגשת תביעת חוב, דרך השתתפות באסיפות והתנגדות לתכנית שיקום, ועד לקבלת תמורה בהתאם לסדרי עדיפות. החוק מבטיח חלוקה הוגנת של נכסי החייב, תוך איזון בין שיקומו לבין זכויותיכם, אך ההצלחה תלויה בפעולה אקטיבית: איסוף ראיות, מעקב אחר ההליך והתייעצות משפטית. אל תוותרו על מה שמגיע לכם – אם החייב לא הודיע לכם על ההליך או אם אתם זקוקים לסיוע בהגשת תביעה, התנגדות או ערעור, משרדנו מתמחה בייצוג נושים בהליכי חדלות פירעון ומסייע למקסם את ההחזר.

***האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש תמיד להתייעץ עם עורך דין.