איך למחוק חובות מבלי לפשוט רגל - הסדרי חוב (חלק י' לחוק חדלות פירעון)

צו הפטר בחדלות פירעון אינו הפיתרון היחיד עבור חייבים המנסים להתמודד עם חובותיהם (לקריאה על שלבי הליך חדלות פירעון וחובות החייב במסגרת ההליך).

חלק י' בחוק חדלות פירעון ושיקול כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק") מאפשר לחייבים לקבל הפטר מחובותיהם ללא הכרזתם כחדלי פירעון - הכרזה בעלת השלכות על דירוג האשראי של החייב והיכולת ליטול הלוואות או אשראי בעתיד - לצורך הקמת עסק לדוג'.

שני סוגים של הסדרי חובות - במהלך הליך חדלות פירעון ומחוץ לו.

(א) הסדר חוב מחוץ להליך חדלות פירעון

הצעת הסדר מחוץ להליך הינה למעשה הליך משפטי בפני עצמו. החייב מגיש בקשה להקפאת הליכי הגבייה המתנהלים נגדו לצורך ניהול מו"מ לגיבוש הסכמות עם נושיו להסדר חובותיו.

למה זה טוב? לדוג' - אם לחייב עסק המפיק הכנסות, אך אם יוטלו עליו עיקולים ייאלץ לסגור את העסק, הקפאת ההליכים מאפשרת לחייב להמשיך לנהל את העסק ולהפיק הכנסות שבאמצעותן בכוונתו לשלם את חובותיו.

חשוב לציין: עיכוב ההליכים בצו פתיחת ההליכים ניתן למשך שלושה חודשים (ס' 319ז(ג) לחוק). בית המשפט יכול להאריך את התקופה ב- 30 יום בכל פעם, אם מצא שיש טעם לכך. הרציונאל בדבר הוא שלא לאפשר לחייבים לגרור את הליך הצעת ההסדר, "להנות" מעיכוב ההליכים ולזכות להגנה מהנושים, בחסות בית המשפט.

עם מתן צו פתיחת ההליכים, על החייב לפעול מול נושיו לקבלת הסכמותיהם ונקבע מועד לאסיפת נושים. לא כולם צריכים להסכים - אבל החייב צריך שיתקיימו לפחות שני תנאים: (1) רוב המצביעים באסיפה בעד ההצעה; (2) 75% ממצבת הנשייה (סכום החובות הכולל) של החייב הצביעו בעד ההצעה.

ועדיין, גם אם לא קיבלנו את אחוז ההסכמות כמפורט לעיל, בנסיבות מסוימות בית המשפט יכול לאשר הצעה ולמעשה לכפות על הנושים את הסכמתם להצעת החייב (ס' 87-88 לחוק). יחד עם זאת, לא בנקל בית המשפט יכפה על נושה להסכים לקבל תמורה נמוכה מהחוב - ודאי לא באופן משמעותי. ראו לעניין זה דברי כבוד הנשיא גרוניס בע"א 3782/09 לגין אריזות מזון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 25.2.2014), פסקה 15 לפסק הדין כדלקמן:

"יש להניח כי הנושים עצמם נמצאים בעמדה הטובה ביותר להעריך אם ההסדר מיטיב עימם, אם לאו. משכך, ככלל לא יחליף בית המשפט את שיקול דעתם של הנושים בשיקול דעתו שלו. רק במקרים חריגים של חוסר סבירות או חוסר הגינות עשוי בית המשפט שלא לאשר את ההסדר"

מהו מקרה חריג? מתי בית המשפט ייעתר לבקשה כזאת? שלושה תנאים מצטברים (עחדלפ (נצ') 20720-01-24‏ י.ח.ד יזמות בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, (פורסם בנבו, 18.02.2024), פסקה 30 לפסק הדין):

"א. התמורה לכל מתנגד אינה נמוכה מזו שהייתה מתקבלת בידו ממתן צו לשיקום כלכלי (סעיף 87 (1) לחוק).

ב. ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי ליחיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיו נכס שיש לו זכות בו, בלי שהובטחה לכל נושה באסיפה תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה (סעיף 87(2) לחוק).

ג. לכל אחד מהנושים המובטחים הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד או מהחוב הכולל שלפירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך, כאשר התמורה יכולה להינתן בכסף, בשווי כסף, ואף בתשלומים ובלבד כי אלה נושאים ריבית באופן שישקף הנזק שנגרם להם (סעיף 87(3) לחוק)."

אם היה צריך לסכם את כל התנאים הללו, אזי המשפט יעתר לבקשה במקרה שהצעת החייב סבירה מאוד, מגלמת את מצבת נכסיו כראוי, משיבה לנושים אחוז גבוה באופן יחסי לנסיבות החוב וכיוצ"ב. הרציונאל בדבר הוא למנוע מנושים סירוב דווקני להצעות הסדר סבירות, באופן שפוגע הן בנושים האחרים - המבקשים להיפרע ולו באופן חלקי, והן בחייב עצמו - המבקש לפרוע חובותיו ולפתוח בחיים חדשים.

מאידך, החוק מספק גם הגנה לנושים 'מקופחים', כמפורט בס' 88 לחוק, נוסחו כדלקמן:

"בית המשפט לא יאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית."

למעשה, בית המשפט בוחן אם נושה שהתנגד היה צפוי לקבל תמורה גבוהה יותר במקרה שהחייב היה נוקט בהליך חדלות פירעון במסלול 'רגיל' - ללא הצעת הסדר. אם הנושה מקבל פחות בית המשפט יכול שלא לאשר הצעת הסדר שזכתה לרוב מצביעים באסיפה - עד כדי כך.

אבל האמירה היא משמעותית גם מכיוון אחר, כי במילים אחרות, המחוקק קובע כי בהליך הסדר בהכרח על החייב "לשלם" יותר מהליך 'רגיל' עבור ה"מתנה" של אי הכרזתו כחדל פירעון/פושט רגל. ראו לעניין זה דברי כבוד ס' הנשיא ברנר בחדל"ת 18763-01-20 י.ס.ד. סרור בע"מ נ' בקעת תמר בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 08.09.2020), פסקה 17 לפסק הדין (להלן: "פרשת בקעת תמר"):

"עסקינן בהוראה שנועדה להגן על נושה פרטני, שהתנגד לתכנית המוצעת, למרות שאסיפת הסוג שהוא נמנה עליה, דווקא תמכה בתכנית (כפי המנגנון שהיה נהוג בעבר לפי סעיף 350יג(ג) לחוק החברות, תשנ"ט- 1999)).מדובר בנגזרת של עקרון ההגינות המעוגן בס' 86(ב) לחוק, אשר קובע כי בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי, ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור. משמע, גם אם כלל הנושים מסוגו של הנושה הפרטני שמתנגד, דווקא תמכו באישור התכנית, עדיין לא תאושר תכנית שפוגעת באותו מתנגד לעומת חלופת הפירוק. ברם, הנטל במקרה כזה מוטל דווקא על הנושה המתנגד - הוא זה שצריך לשכנע את בית המשפט שהתמורה שיקבל לפי התכנית, נמוכה ממה שהיה מקבל בחלופת הפירוק. הטעם בהעברת נטל הראיה אל שכמו של הנושה המתנגד הוא ברור - אם האסיפה שהוא נמנה על חבריה תמכה באישור התכנית, זהו אות וסימן לכך שמדובר בתכנית שמועילה לנושים מסוגו של הנושה המתנגד, ולכן מי שטוען אחרת, עליו הנטל להוכיח זאת." (ההדגשות, אינן במקור, א.ד.)

ועדיין, המדיניות המשפטית היא התערבות בשיקול דעת הנושים רק במקרים חריגים (פרשת בקעת תמר, פסקה 19 לפסק הדין:)

"בהקשר זה נזכיר כי הכלל הוא שבית המשפט איננו מקבל החלטות עסקיות במקום הנושים, וגם כאשר הם בוחרים לאשר הסדר גרוע, או לדחות הסדר טוב, עדיין הדבר נתון לחלוטין לשיקול דעתם, ובדרך כלל (בכפוף לחריגים שאינם מתקיימים בעניננו) בית המשפט לא יתערב בכך (ע"א 9555/02 זידאן זידאן נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538, 550 (2004)."

(ב) הסדר חוב במהלך הליך חדלות פירעון

אפשרות נוספת עבור חייבים, היא נקיטה בהליך הסדר במהלך הליך חדלות פירעון. האמור מתרחש לאחר שחייב הגיש בקשה לפתיחת הליכים, מתנהל בהליך - מגיש דו"חות חודשיים ומשלם את תשלומיו החודשיים כסדרם, אך מבקש לנסות להציע הצעת הסדר לנושיו - במטרה להימנע מהכרזתו כחדל פירעון.

ההליך דומה להצעת הסדר מחוץ להליך, עיכוב הליכים כבר ניתן בצו פתיחת ההליכים, החייב משלם תשלום חודשי, הרוב הנדרש זהה והמדיניות המשפטית זהה.

אך מה שונה בכל זאת? אם הצעת ההסדר אינה מאושרת על ידי הנושים, אז החייב ממשיך בהליך כרגיל ומתקדם להכרזתו כחדל פירעון וגיבוש תוכנית לשיקום כלכלי. לדבר יכולה להיות משמעות בהתנהלות מול הנושים, שמבינים שאם יסרבו להצעת ההסדר, החייב מתקדם לתוכנית לשיקום כלכלי - במסגרתה ככל הנראה יקבלו תמורה נמוכה יותר. במהלך ההליך ה'שוט' הזה אמיתי יותר עבור הנושים - שכן החייב כבר מצוי בהליך ובעוד מספר חודשים מתקיים הדיון בעניינו.

לכן, להצעת הסדר במהלך ההליך דווקא יכול להיות יתרון במקרים מסוימים - בדמות הכוח שיש לחייב מול הנושים באלטרנטיבה של תוכנית לשיקום כלכלי.

סוף דבר

לסיכום, הסדרי חובות – בין אם מחוץ להליך חדלות פירעון ובין אם במהלכו – מהווים כלי רב-עוצמה לחייבים המבקשים לפרוע חובותיהם באופן הוגן ומאוזן, תוך הימנעות מההשלכות ארוכות הטווח של הכרזת חדלות פירעון. הם מאפשרים המשך פעילות עסקית, הגנה זמנית מפני הליכי גבייה ומסגרת משפטית שמעודדת הסכמות, תוך הקפדה על אינטרסים של הנושים. זכרו, הצעד הראשון לפתרון הוא ההכרה באפשרויות שהחוק מספק ונקיטה בהליך הנכון והמתאים עבור כל חייב בהתאם לנסיבותיו.

***האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש תמיד להתייעץ עם עורך דין.