יציאה מהארץ בהליך חדלות פירעון - איך בכל זאת אפשר לעשות זאת במהלך ההליך

בעת שחייב נוקט בהליך של חדלות פירעון/פשיטת רגל, באופן אוטומטי מוחלות עליו הגבלות - בין היתר צו עיכוב יציאה מן הארץ, שכן אם החייב יברח מהארץ הדבר יעקר מתוכן את תכלית ההליך כולו.

לדבר גם פן כלכלי, שכן אם לחייב כסף פנוי לצורך חופשה בחו"ל, אזי לחייב כסף פנוי לשלם לנושיו. לכן, הנטייה היא לדחיית בקשות ליציאה מן הארץ במהלך הליך חדלות פירעון.

ההגבלה המוטלת במסגרת צו פתיחת ההליכים מופיעה בהגבלות המפורטות בס' 142(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק").

בשלב הראשוני - מצו פתיחת ההליכים ועד למתן צו לשיקום כלכלי ('הכרזת החייב') (להלן: "תקופת הביניים"), הממונה (כונס הנכסים הרשמי) יכול להסיר את ההגבלות שהוטלו במסגרת צו פתיחת ההליכים וביניהן צו עיכוב יציאה מן הארץ.

סמכותו לעשות כן והתנאים לסמכותו קבועים בס' 143 לחוק, נוסחו כדלקמן:

"(א) הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף 142 או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה – הסרת הגבלה), אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ב) הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה, ובכלל זה בהפקדת ערבות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה לתקופה שיקבע גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי."

כמובן שגם לבית המשפט הסמכות לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, סמכות הקבועה בס' 284 לחוק, נוסחו כדלקמן:

"בלי לגרוע מהוראות סעיפים 142 ו-161(ב)(4), בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, ואם הוא תאגיד – של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה בו, לתקופה שיקבע, אם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי אותו אדם עומד לצאת מהארץ וכי יציאתו עלולה לסכל את פירעון החובות של החייב או לפגוע פגיעה ממשית בחקירת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו; היה האדם תושב חוץ, לא יצווה בית המשפט על עיכוב יציאתו מהארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו."

ברירת המחדל ליציאה מן הארץ במהלך הליך חדלות פירעון הינה שלא לאשר בקשות לביטול הצו.

יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי אין אפשרות ליציאה מן הארץ בכלל, אלא הדבר תלוי בנסיבות הנסיעה, מטרת הנסיעה וכיצד הדבר יכול לתרום להליך.

פסק הדין מנחה בעניין זה ניתן ברע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 30.04.17), פסקה 19 לפסק דינו של כבוד השופט מלצר, כדלקמן:

"ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – ברירת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הינה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כינוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעיקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל (ראו: סעיף 57א לפקודה; וכן את דברי ההסבר לתיקונו של הסעיף, עיינו: ה"ח התשמ"א מס' 1507, בעמ' 14507 (02.02.1981)).

חריגה מכלל זה תיתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס איפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובלבד שבמשך תקופה ממושכת התנהל החייב כראוי. לא מדובר ברשימה סגורה, ולכן על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו. ודוק, לא כל מקרה המאופיין בשיקולים הנ"ל יוביל בהכרח לביטולו הזמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ, ומנגד לא כל מקרה שאיננו בא באחד התרחישים המנויים לעיל יוביל לדחייה אפריורית של הבקשה." (ההדגשות אינן במקור, א.ד.)

אם כן, בית המשפט אינו סוגר את הדלת עבור חייבים ומאפשר לבטל באופן זמני את צו עיכוב היציאה מן הארץ. יחד עם זאת, הדבר נבחן למול אינטרס הנושים להיפרע מהחייב. ככל שאינטרס החייב לצאת מן הארץ גדול יותר, גם יגבר הסיכוי להיעתר לבקשתו - ולהפך.

כך לדוג', אם החייב זקוק לניתוח דחוף בחו"ל או ביקור של בן משפחה שימיו ספורים, אזי מדובר באינטרס ראשון במעלה, כך שככל הנראה אינטרס הנושים יסוג מפני אינטרס החייב.

אז איך ניתן לצאת מהארץ במהלך הליך חדלות פירעון?

כמפורט לעיל, בית המשפט של חדלות פירעון בוחן את אינטרס החייב למול אינטרס הנושים. על כן, בידי החייב לגרום לכך שנסיעתו לחו"ל תשתלם לנושים. כך לדוג' אם מדובר בנסיעה למטרה עסקית - הדבר יכול להגדיל את התמורה לנושים.

אך גם בנסיעה שאינה עסקית או שאינה צפויה להגדיל את הכנסות החייב, פעמים רבות החייב יידרש לשלם כסף משמעותי לקופת הנושים (בנוסף לתשלום החודשי) לצורך יציאתו לחו"ל. ניתן גם להסכים על הגדלת התשלום החודשי כתנאי ליציאה מן הארץ ולמעשה - כל דבר שיתרום לנושים בהליך חדלות פירעון כנגד יציאת החייב מן הארץ בא בחשבון.

חרף כל האמור, בית המשפט עדיין מציב כתנאי סף את התנהלות החייב בהליך. נראה שבעיני בית המשפט יציאה מן הארץ במהלך ההליך הינה מעין "פרס" - ודאי אם זו לצורך 'הנאתי', כך שרק חייב המתנהל כראוי בהליך וממלא אחר חובותיו יזכה לחופשה שהוא מבקש.

אם כן, ברירת המחדל בבקשות ליציאה של חייב מן הארץ במהלך הליך חדלות פירעון הינה שלילית. רק בהתקיים טעמים המצדיקים זאת, בית המשפט ייעתר לבקשה. על החייב להציג נימוקים כבדי משקל ולהוכיח כי יציאתו תתרום להליך או תסייע בניהולו, תוך שמירה על אחריות והתנהלות תקינה כלפי נושיו. בסופו של דבר, בית המשפט שואף להבטיח כי כל החלטה תאזן בין חירותו של החייב לבין שמירת זכויות הנושים, תוך שמירה על עקרונות הוגנות ודיון פרופורציונלי.

***האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש תמיד להתייעץ עם עורך דין.