The Law of the Land
משרד עו"ד אריאל דניאלי      

בעת שחייב נוקט בהליך של חדלות פירעון/פשיטת רגל, באופן אוטומטי מוחלות עליו הגבלות - בין היתר צו עיכוב יציאה מן הארץ, שכן אם החייב יברח מהארץ הדבר יעקר מתוכן את תכלית ההליך כולו. לדבר גם פן כלכלי , שכן אם לחייב כסף פנוי לצורך חופשה בחו"ל, אזי לחייב כסף פנוי לשלם לנושיו. לכן, הנטייה היא לדחיית בקשות ליציאה מן הארץ במהלך הליך חדלות פירעון. ההגבלה המוטלת במסגרת צו פתיחת ההליכים מופיעה בהגבלות המפורטות בס' 142(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק" ). בשלב הרא

לאחר שהחלטנו כי הליך חדלות פירעון הוא ההליך הנכון עבורינו להסדרת החובות, עלינו להגיש בקשה לפתיחת הליכים ונקיטה בהליך חדלות פירעון. כונס הנכסים הרשמי מעיין בבקשה ונותן צו פתיחת הליכים הקובע מועד לדיון בעניין בקשתו של החייב. עד לדיון על החייב להתנהל באופן הקבוע והמפורט בצו שניתן, בהתאם (1) למגבלות המוטלות עליו ובהתאם (2) לחובות שעליו לבצע במהלך ההליך. אופן התנהלותו של החייב משפיע על תוצאות ההליך והסכומים שישלם. לכן ישנה חשיבות רבה לאופן התנהלות החייב בהליך. בסוף מאמר זה מצור

בעת שחייב נוקט בהליך של חדלות פירעון/פשיטת רגל, באופן אוטומטי מוחלות עליו הגבלות - בין היתר האיסור בהקמת תאגיד או השתתפות בהקמה של תאגיד. הדבר נובע משתי סיבות. הראשונה , התנהלות תאגידית הינה לרוב בהיקפים גדולים, עובדה המגדילה את הסיכון ליצירת חובות נוספים במהלך ההליך - דבר המחטיא את מטרות ההליך - שיקום החייב והשאת התמורה לנושים. השני - לגבי תאגיד בלבד , כידוע - חברות הינן 'בעירבון מוגבל', מסתתרות מאחורי המסך התאגידי המגן על החייב באופן אישי מחובות שהוא יצר במהלך ההליך ומשליך

אצל כל חייב מקנן החשש ממימוש נכסיו במסגרת הליך חדלות פירעון - ובצדק, שכן על החייב לפרוע את חובותיו לנושיו - המקסימום שהוא יכול. תמורה מקסימאלית זו - של החייב לנושים, כוללת את מימוש כל נכסי החייב ברי המימוש, בין היתר - נכסי מקרקעין. בהערת אגב יצוין כי לא כל נכס ניתן למימוש בהליך חדלות פירעון - לדוג' כספי פנסיה שאינם נזילים אינם ברי מימוש בהליך אלא בהסכמתו המפורשת של החייב. לעיתים, לא תמיד כדאי להימנע ממימוש הנכס, שכן האלטרנטיבה פדיון כספי של הנכס אינה כדאית. יחד עם זאת, חייבי

צו הפטר בחדלות פירעון אינו הפיתרון היחיד עבור חייבים המנסים להתמודד עם חובותיהם (לקריאה על שלבי הליך חדלות פירעון וחובות החייב במסגרת ההליך ). חלק י' בחוק חדלות פירעון ושיקול כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק" ) מאפשר לחייבים לקבל הפטר מחובותיהם ללא הכרזתם כחדלי פירעון - הכרזה בעלת השלכות על דירוג האשראי של החייב והיכולת ליטול הלוואות או אשראי בעתיד - לצורך הקמת עסק לדוג'. שני סוגים של הסדרי חובות - במהלך הליך חדלות פירעון ומחוץ לו. (א) הסדר חוב מחוץ להליך חדלות פירעון הצעת הסדר

הדבר שמפחיד אותנו ביותר בהליך חדלות פירעון הוא 'מה יהיה עם הבית'. חייבים רבים מתלבטים אם לנקוט בהליך חדלות פירעון כלכלי בשל הפחד שיקחו את בית מגוריהם במסגרת ההליך. חשש זה - מבוסס, אך אינו בבחינת סוף פסוק שכן יש לדבר סייגים ומספר אפשרויות - חלקן אף מאפשרות לשמור על בית המגורים בבעלות החייב. בעבר - במסגרת ס' 86א'(ג) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה" ), על בית המגורים רבצה הגנה כ'נכס תפוס' - נכס שחוק הגנת הדייר חל עליו, הגנה שהלכה למעשה איינה את הכדאיות הכל

אם אתם נושים (מישהו חייב לכם כסף) – והחייב נכנס להליך חדלות פירעון  (מה שבעבר נקרא "פשיטת רגל"), ייתכן שאתם מודאגים: "האם אקבל את הכסף שלי בחזרה? מה הזכויות שלי בתהליך?". בפוסט הזה, נפרט בצורה פשוטה ומקיפה את כל זכויות הנושה בהליך חדלות פירעון , בהתבסס על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון" ). נדבר על איך להגיש תביעה ומה נדרש מכם כנושים בהליך. מהו הליך חדלות פירעון ומדוע הוא משפיע על נושים? לפני שנצלול לזכויות, בואו נבין את התמונה הגדולה. הליך