איך לנהל עסק בחדלות פירעון - מגבלות, חובות וזכויות החייב

בעת שחייב נוקט בהליך של חדלות פירעון/פשיטת רגל, באופן אוטומטי מוחלות עליו הגבלות - בין היתר האיסור בהקמת תאגיד או השתתפות בהקמה של תאגיד.

הדבר נובע משתי סיבות. הראשונה, התנהלות תאגידית הינה לרוב בהיקפים גדולים, עובדה המגדילה את הסיכון ליצירת חובות נוספים במהלך ההליך - דבר המחטיא את מטרות ההליך - שיקום החייב והשאת התמורה לנושים.

השני - לגבי תאגיד בלבד, כידוע - חברות הינן 'בעירבון מוגבל', מסתתרות מאחורי המסך התאגידי המגן על החייב באופן אישי מחובות שהוא יצר במהלך ההליך ומשליך אותם על החברה בלבד - דבר שככל הנראה יותיר את הנושים למול שוקת שבורה.

אגב, יש לציין כי מתן אפשרות לחייב לנהל חברה יוצר התנגשויות עם הגבלות אחרות, שכן לחייב אסור לעשות שימוש בשיקים וכרטיסי אשראי; החייב אינו יכול לעשות שימוש בחשבון בנק ולצבור יתרת חובה. לכן, ישנו קושי מובנה לנהל עסק או חברה באופן הזה ובהיקפים גדולים בכלל - ללא אשראי כלל ועל בסיס הכנסות העסק בלבד.

ובכל זאת, הדרך אינה סגורה בעניין זה וניתן לנהל עסק במהלך פשיטת רגל - בכפוף לתנאים מסוימים המתיישבים עם ההגבלות המוטלות על החייב ומטרות ההליך.

ההגבלות על ניהול עסק בחדלות פירעון

הגבלת החייב מניהול עסק במסגרת צו פתיחת ההליכים מופיעה בהגבלות המפורטות בס' 142(5) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק").

בידי הממונה (כונס הנכסים הרשמי), לחרוג מהגבלה זו ולאשר לחייב לנהל עסק במהלך ההליך, בכפוף לתנאים מסוימים, כמפורט בס' 157 לחוק, נוסחו להלן:

"(א) הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים.

(ב) הממונה רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, בידי הנאמן או מי מטעמו, גם בלא הסכמת היחיד, אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.

(ג) על הפעלת עסקו של היחיד יחולו הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז' בחלק ב', בשינויים המחויבים."

אם כן, הממונה בוחן את הבקשה להפעלת עסק למול מטרות ההליך - שיקום החייב והשאת התמורה לנושים. אם יש בעסק כדי להגדיל את הכנסות החייב אזי ניתן יהיה להגדיל את התשלום החודשי ובכך הדבר תורם להליך. לעיתים הגדלת התשלום החודשי אף תהיה תנאי להיעתרות לבקשה.

שיקול נוסף שיכול לבוא בחשבון הינו שיקום החייב. אם מדובר בעסק שלחייב ניסיון רב בו, עסק בו בעבר ויכול לעסוק בו גם בעתיד בהצלחה יתרה, אזי יש לכך משקל והדבר יממש את מטרות ההליך - הן בהווה והן בעתיד.

איך לנהל עסק בחדלות פירעון: חובות החייב

יחד עם מתן האפשרות לנהל עסק בחדלות פירעון, מוטלות הגבלות על החייב בהקשר זה בלבד - של ניהול העסק. הגבלות אלו נוספות להגבלות ה'רגילות' המוטלות על חייב שאינו מנהל עסק במהלך ההליך.

ראשית, החייב אינו יכול להעסיק עובדים במסגרת העסק, שכן הדבר יכול לייצר חובות נוספים במסגרת ההליך - עילה לביטול ההליך.

שנית, החייב אינו יכול להתנהל עם מסגרת אשראי.

שלישית, על החייב להמציא לנאמן העתק מדיווחיו למס הכנסה ומע"מ באופן שוטף. כאן גם המקום לציין את המובן מאליו, על אף שבתי עסק רבים במדינת ישראל מתנהלים במזומן ובאופן לא מדווח ('בשחור') - עבירה פלילית, האמור מקבל משנה תוקף בחדלות פירעון, קל וחומר בניהול עסק בחדלות פירעון, דבר שהינו חריג במיוחד, כך שמצופה מהחייב להתנהל ולהקפיד על הוראות החוק ביתר שאת.

סיכומו של דבר

על מנת לשקם את החייב וכדי לקבוע את התמורה ההולמת לנושים בהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב, על החייב להתנהל באופן שקוף במיוחד כלפי בעלי התפקיד. אם לא יעשה כן, הדבר מחטיא את מטרות ההליך ויכול להביא לביטול ההליך.

לכן, אם ברצוננו לנהל עסק בפשיטת רגל, עלינו לעשות כן לאחר מחשבה מרובה, לאחר שבחנו אם הדבר משתלם ואת כל ההשלכות הנובעות מכך - הכלכליות והמשפטיות בזיקה להליך חדלות הפירעון.

כמפורט לעיל, לנהל עסק בפשיטת רגל יכול להיות מסוכן, לגרום לחובות נוספים ולהביא לביטול ההליך.

***האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש תמיד להתייעץ עם עורך דין.