התנהלות החייב בהליך חדלות פירעון
- עו"ד אריאל דניאלי
- Nov 3
- 5 min read
לאחר שהחלטנו כי הליך חדלות פירעון הוא ההליך הנכון עבורינו להסדרת החובות, עלינו להגיש בקשה לפתיחת הליכים ונקיטה בהליך חדלות פירעון. כונס הנכסים הרשמי מעיין בבקשה ונותן צו פתיחת הליכים הקובע מועד לדיון בעניין בקשתו של החייב. עד לדיון על החייב להתנהל באופן הקבוע והמפורט בצו שניתן, בהתאם (1) למגבלות המוטלות עליו ובהתאם (2) לחובות שעליו לבצע במהלך ההליך.
אופן התנהלותו של החייב משפיע על תוצאות ההליך והסכומים שישלם. לכן ישנה חשיבות רבה לאופן התנהלות החייב בהליך. בסוף מאמר זה מצורפת דוגמא לצו פתיחת הליכים ובו פירוט ההגבלות המוטלות על החייב במסגרת ההליך. מרבית ההגבלות והתנאים המפורטים בצו הינם סטנדרטיים ויהיו בכל צו פתיחת הליכים.
יחד עם זאת, באופן הממחיש את החשיבות של התנהלות החייב בהליך חדלות פירעון, ניתן לשים לב לס' 10ה' לצו, הקובע הוראה לחייב להפקדת 3,000 ש"ח כתנאי לבקשתו, שכן הליך קודם בו נקט החייב בוטל בשל מחדלים בהתנהלותו. זה תנאי יחודי לחייב ספציפי שביצע מחדלים בהליך הקודם, מחדלים שהביאו לביטולו. לכן, בית המשפט קובע תנאי סף להגשת בקשה חדשה - בהתייחס להליך הקודם.
במהלך ההליך לחייב שני חובות עיקריים:
(1) תשלומים חודשיים לקופת הכינוס.
(2) הגשת דו"ח דו-חודשיים.
התנהלות החייב בהליך: תשלומים חודשיים לקופת הכינוס
במהלך ההליך על החייב לשלם תשלום מידי חודש לקופת הכינוס.
התשלום נקבע בהתאם ליכולתו של החייב. לפי תחשיבי כונס הנכסים, על החייב להפנות מחצית מההכנסה הנותרת לו לאחר הפחתת הוצאותיו מהכנסתו החודשית. לדוג': אם החייב משתכר כ- 10,000 ש"ח בחודש והוצאותיו עומדות על 7,000 ש"ח בחודש אזי הכנסתו הפנויה הינה 3,000 ש"ח בחודש, מחצית מכך - 1,500 ש"ח בחודש.
יחד עם זאת, לעיתים רבות התשלום החודשי נקבע בהתאם למצב הנדרש ולא המצב בפועל.
מהו המצב הנדרש? הדבר מתחיל מחובת החייב למצות את פוטנציאל השתכרותו - לעבוד.
תכלית ההליך הינה בראש ובראשונה שיקום החייב באמצעות השבתו למעגל התעסוקה. תכלית זו מאפשרת לחייב לשקם את חייב מחדש - ללא חובות, ומזכה את מדינת ישראל במיסים מהכנסתו החייבת של החייב. אכן, ישנו גם אינטרס הנושים אך התכלית העיקרית הינה שיקומו של החייב. לא בכדי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שינה את 'כינויו' של החייב בחוק - ל'יחיד'.
על כן, מצופה מהחייב למצות את פוטנציאל השתכרותו. פרמטר זה נקבע בהתאם לנסיבותיו האישיות של החייב - לדוג': אם לחייב תעודת הנדסאי, אזי פוטנציאל השתכרותו גבוה יותר.
מאידך, אם לחייב אחוזי נכות או מגבלה בעבודה, אזי פוטנציאל השתכרותו נמוך יותר.
חשוב להדגיש: בין אם החייב מרוויח זאת בפועל או לא, לחייב פוטנציאל השתכרות תיאורטי (להבדיל מ'בפועל') אותו מצופה למצות וזוהי גם ההכנסה ממנה ייגזר התשלום החודשי.
אם כן, על החייב לעבוד ולמצות את פוטנציאל השתכרותו במלואו. על החייב להציג אסמכתאות המעידות על הכנסותיו, באופן שאינו מאפשר עבודה ב'שחור' במהלך ההליך.
התנהלות החייב בהליך: הגשת דו"חות דו חודשיים
במהלך ההליך על החייב להגיש דו"ח מידי חודשיים לנאמן, במסגרתו הוא מפרט את הכנסותיו והוצאותיו, תוך צירוף קבלות ואסמכתאות המעידות על הפרטים המפורטים בדו"ח.
לכן, יש לשמור את הקבלות בגין כל רכישה המבוצעת על ידי התא המשפחתי, חשמל, מים, ארנונה, דלק, קניות בסופר, חוג עבור הילדה, הוצאות ביטוח וכיוצ"ב - כל הוצאה של משק הבית.
דו"חות אלו נבחנים בקפידה על ידי הנאמן, הבוחן את סבירות הוצאות החייב וכיצד ניתן "לשפר" את התנהלותו הכלכלית לצורך שיקומו.
אם יזהה הנאמן כי הוצאותיו של החייב אינן סבירות הדבר יהווה עילה להעלאת התשלום החודשי של החייב, שהרי אם לחייב יכולת כלכלית לרכוש אייפון חדש ב- 5,000 ש"ח, אזי באפשרותו לשלם יותר גם לקופת הכינוס.
בהתאם לאמור, בדומה להכנסות, כך גם בהוצאות - התשלום החודשי נגזר מהוצאות סבירות עבור התא המשפחתי של החייב, ולא בהכרח מההוצאות בפועל. על כן, יש לוודא כי שיעור ההוצאות סביר באופן יחסי, אחרת ייתכן כי הנאמן יבקש להגדיל את התשלום החודשי.
התנהלות החייב בהליך: תקופות התשלום החודשי
כאמור לעיל, בצו פתיחת ההליכים נקבע התשלום החודשי של החייב. תשלום זה נקבע בהתאם להמלצת כונס הנכסים הרשמי ובהתאם למסמכים וההצהרות של החייב במסגרת בקשתו לפתיחת הליכים.
תשלום זה יהיה התשלום החודשי הראשוני שנקבע לחייב.
תקופות התשלום מתחלקות באופן עקרוני לשתיים - מצו פתיחת ההליכים עד לדיון בעניינו של החייב (להלן: "התקופה הראשונה") ולאחריו (להלן: "התקופה השנייה").
התשלום החודשי במהלך התקופה הראשונה הינו בהתאם לצו פתיחת ההליכים;
התשלום החודשי במהלך התקופה השנייה הינו בהתאם לתוכנית הפירעון שתיקבע בדיון בעניינו של החייב ובהתאם לדו"ח הנאמן.
התנהלות החייב בהליך: הגדלת התשלום החודשי?
אלא שבמהלך התקופה הראשונה באפשרות הנאמן לדרוש את הגדלת התשלום החודשי. הדבר מתרחש בשתי 'הזדמנויות', הראשון - חקירה אצל הנאמן.
ראשית, מדובר בחקירה באזהרה בדומה לחקירה במשטרה - החייב מוזהר לומר את האמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
שנית, הנאמן עורך פרוטוקול של החקירה והחייב חותם על הפרוטוקול לאחר שקרא ואישר כי כל האמור בו אכן נאמר על ידו. על כן, חשוב במיוחד לעיין בפרוטוקול טרם חתימה עליו.
לעיתים במסגרת החקירה, החייב מוסר מידע או מסמכים המעידים על יכולת כלכלית גבוהה יותר מכפי שנקבע בצו פתיחת ההליכים, והנאמן יכול לבקש להגדיל את התשלום החודשי בהתאם לכך באמצעות בקשה לבית המשפט. כאן המקום להבהיר, אין בסמכות הנאמן לקבוע את התשלום החודשי אלא הדבר מסור לסמכותו של כונס הנכסים הרשמי ובית המשפט. יחד עם זאת, הנאמן הינו זרועו הארוכה של בית המשפט, כך שהמלצותיו נבחנות באספקלריה זו.
עם הגשת הבקשה על ידי הנאמן, מתבקשת תגובתו של החייב ואז שיעור התשלום החודשי מוכרע מחדש. במקרים מסוימים תיתכן החלה רטרואקטיבית של שיעור התשלום החודשי, בעיקר במקרים של חוסר תום לב.
המופע השני הינו במסגרת הדיון בעניינו של החייב בבית המשפט.
לקראת הדיון הנאמן באמצעות כונס הנכסים מגיש דו"ח לבית המשפט. הדו"ח מפרט את הנכסים שאותרו על ידי הנאמן, אופן יצירת החובות, התנהלות החייב בהליך ושיעור החובות לאחר בדיקה.
בהתאם לפרמטרים אלו הנאמן קובע את המלצתו לתוכנית פירעון של החייב - בהתאם לנכסיו ויכולתו הכלכלית. חשוב לציין, אין משמעות לשיעור החובות בקביעת תוכנית הפירעון אלא רק בהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב והנכסים שעליו לפדות או לממש.
נכסיו של החייב: בית מגורים, רכב, קרן התשלמות וכיוצ"ב, אך בראש ובראשונה נכס 'השתכרותו' של החייב.
תוכנית הפירעון מורכבת מתשלום חודשי המגלם את הסכום הכולל שנקבע שעל החייב לשלם עד לסוף תקופת ההליך - 3 שנים.
בית המשפט רשאי לחרוג מתקופה זו ולקבוע תקופה ארוכה יותר במקרים של חוסר תום לב במהלך ההליך, חוסר שיתוף פעולה, הפרת הגבלות, חוסר תום לב באופן היווצרות החובות לפני ההליך או כאשר אחד מהחובות הינו חוב בגין פיצוי שנפסק בגין עבירה פלילית (ס' 77 לחוק העונשין, תשל"ז-1977).
יש לציין כי חוסר תום לב באופן יצירת החובות, יכול "לתרום" להגדלת תוכנית הפירעון ולפיכך להגדלת התשלום החודשי.
בסיום הדיון בית המשפט מכריז על החייב כחדל פירעון וקובע את תוכנית הפירעון שעליו להשלים לצורך קבלת הפטר. על החייב לעמוד באדיקות בתשלומים אלו, אחרת הוא מסתכן בביטול ההליך.
במהלך תקופה זו - לאחר הכרזת החייב ועד לצו הפטר, החייב פטור מהגשת דו"חות דו חודשיים, אלא במקרים חריגים.
סיכומו של דבר
התנהלות תקינה ומדוקדקת בהליך חדלות פירעון היא המפתח להצלחה וקבלת הפטר מחובות – החל מעמידה בתשלומים חודשיים, הגשת דוחות דו-חודשיים מפורטים ומיצוי פוטנציאל ההשתכרות. כל מחדל עלול להוביל להגדלת התשלומים, הארכת התקופה או אף ביטול ההליך, בעוד התנהלות אחראית מבטיחה תוכנית פירעון מותאמת ומאוזנת. מאחר שכל מקרה ייחודי ותלוי בנסיבות האישיות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום חדלות פירעון כדי להימנע מטעויות ולמקסם את סיכויי ההצלחה.
***האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש תמיד להתייעץ עם עורך דין.
Comments