The Law of the Land
משרד עו"ד אריאל דניאלי      

לאחר שכתב התביעה מוגש לבית המשפט - יש להמציא אותו לנתבעים ו/או לכל הצדדים האחרים בתביעה, כאשר חובת ההמצאה היא על התובע. אחת שכתב התביעה מומצא לצדדים, עליהם להגיש כתב הגנה בתוך 60 ימים ממועד ההמצאה. אם לא מוגש כתב הגנה במועד - צפוי להינתן פסק דין בהיעדר הגנה. האם ניתן לבטל פסק דין בהיעדר הגנה? מהם התנאים לביטול? האם הדבר כרוך בעלות עבור המבקש? תחילה חשוב לציין, קודם (ולצורך) לקבלת פסק דין בהיעדר, על התובע להציג אישור מסירה המעיד על מסירת כתב התביעה לידי הנתבע או לידי מי מטעמו

תקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות" ) קובעת את החובה של צדדים להליך להחליף ביניהם גילוי מסמכים. נוסח התקנה להלן: "לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, או במועד אחר שיורה בית המשפט, יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך." הר

"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ה, עמוד ב') כידוע, הודאת בעל דין בטענות המופנות כנגדו מהווה ראיית זהב - "מלכת הראיות". ראייה בעלת משקל כה גדול כמעט פוטרת את הצד השני מהוכחת הטענות המופנות כלפי המודה. בהליכים פליליים הודאה של נאשם מצריכה רק ראיה נוספת פעוטה בצידה - 'דבר מה'. אך קיימת הודאת בעל דין גם בהליכים אזרחיים, כך למשל - נתבע יכול להודות בעובדה המגבשת את עילת התביעה עבור התובע. אבל לא כל הודאת בעל דין נחשבת כ'הודאת זהב' - יש גם סוגים של 'ה

לעיתים תובע אינו מעוניין לתבוע את מלוא הסעדים להם הוא זכאי במסגרת התביעה שהוא מגיש. לעיתים מסיבות טקטיות ולעיתים - פשוט טרם התגבש מלוא הנזק. פיצול התביעה למספר תביעות הנוגעות לסעדים שונים מנוגד לכוונת המחוקק, שביקש לצמצם את ההליכים המשפטיים הננקטים על ידי תובעים ולאחד דיונים באופן יעיל ובאותה ערכאה. האמור נשען על העיקרון של 'השתק עילה' הקבוע בתקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות" ) נוסחה כדלקמן: "25.(א) תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי

בשיטתנו המשפטית קיימת דוקטרינה של "נזק ראייתי", הנגזרת מאחריותו של אדם ל"תקלה" הראייתית שיצר שכן " הטלת אחריות על יוצרו של נזק בהתנהגות עוולתית היא מנהגו הראשוני של המשפט"  ( א' פורת וא' שטיין "דוקטרינת הנזק הראייתי: ההצדקות  לאימוצה ויישומה במצבים טיפוסיים של אי-ודאות בגרימת נזקים, "עיוני משפט" כ"א (תשנ"ח) , 191, 192). הפן הנזיקי הוא 'לשוני מפורש', אדם גרם נזק לדבר מה שיכול לשמש כראיה, כתוצאה מכך נפגעה הגנתו או היכולת להוכיח את גרסתו של אחד מהצדדים - ולכן הוא צריך לשאת בתו

תקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות" ) קובעת כדלקמן:  “ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי; אם כללה ההחלטה חידוש משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת, רשאי בית המשפט לתת הנמקה מפורטת.” (ההדגשה שלי, א.ד.). אם כן, בית המשפט חייב לנמק את החלטותיו, על אחת כמה וכמה פסקי דין. אומנם התקנות קובעות חובת הנמקה 'תמציתית', אך נקבע בפסיקה כי הנמקה תמציתית אינה מספיקה להגשמת ת