The Law of the Land
משרד עו"ד אריאל דניאלי      

אחד מהיתרונות ברכישת דירה מקבלן (על פני רכישת דירה 'יד שנייה') הינה ביכולת לבצע שינויים בדירה בעלות נמוכה או ללא עלות כלל. קודם לבניית הדירה , שינוי מיקומו של קיר אינו כרוך בעלות בדר"כ, שכן השינוי אינו דורש הריסת קיר ובנייתו במקום אחר. על פניו, שינוי שאינו דורש הריסה של דבר, גם לא אמור לדחות את מועד המסירה. יחד עם זאת, אין בכך כדי לבטל תוספת עלות או דחיית מסירת הדירה באופן גורף בכל בקשת שינוי בדירה. מאידך, לאחר בניית הקיר , השינוי בהכרח כרוך בעלות ובדר"כ מקנה לקבלן זמן עבודה

תקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות" ) קובעת כדלקמן:  “ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי; אם כללה ההחלטה חידוש משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת, רשאי בית המשפט לתת הנמקה מפורטת.” (ההדגשה שלי, א.ד.). אם כן, בית המשפט חייב לנמק את החלטותיו, על אחת כמה וכמה פסקי דין. אומנם התקנות קובעות חובת הנמקה 'תמציתית', אך נקבע בפסיקה כי הנמקה תמציתית אינה מספיקה להגשמת ת

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם, בעודו כשיר, למנות אדם אחר שיפעל בשמו ויקבל החלטות עבורו בעתיד, אם וכאשר יאבד את היכולת להבין ולקבל החלטות בעניינים שלגביהם נתן את ההרשאה. כלי זה נועד לשלב בין דיני השליחות לבין ההגנות המתחייבות כאשר הממנה הופך פגיע יותר ואינו מסוגל לפקח בעצמו על מיופה הכוח שכן בשל מצבו המנטלי אין הממנה מסוגל לפקח על מיופה הכוח ולוודא כי הוא ממלא את שליחותו כיאות (משה בן דוד, ייפוי כוח מתמשך אפוטרופסות וחלופותיה - הלכה ומעשה (מהדורה שניה, 2019, בע

אצל כל חייב מקנן החשש ממימוש נכסיו במסגרת הליך חדלות פירעון - ובצדק, שכן על החייב לפרוע את חובותיו לנושיו - המקסימום שהוא יכול. תמורה מקסימאלית זו - של החייב לנושים, כוללת את מימוש כל נכסי החייב ברי המימוש, בין היתר - נכסי מקרקעין. בהערת אגב יצוין כי לא כל נכס ניתן למימוש בהליך חדלות פירעון - לדוג' כספי פנסיה שאינם נזילים אינם ברי מימוש בהליך אלא בהסכמתו המפורשת של החייב. לעיתים, לא תמיד כדאי להימנע ממימוש הנכס, שכן האלטרנטיבה פדיון כספי של הנכס אינה כדאית. יחד עם זאת, חייבי

משא ומתן טרום חוזי הוא שלב מהותי ביצירת החוזה. זהו איננו רק "השלב שלפני" החוזה, אלא התהליך שבמסגרתו מתגבשים האינטרסים, הנתונים וההבנות שמעצבים את החוזה העתידי — ולעיתים גם קובעים אם ייחתם בכלל. משא ומתן טרום חוזי חושף ומחבר בין האינטרסים המשותפים של הצדדים (השלמת העסקה וקבלת התמורה של כל צד) לבין האינטרסים המנוגדים (מחיר, מועדים, הקצאת סיכונים). בפועל, משא ומתן טרום חוזי עשוי להיות ממושך ומורכב, להיערך על פני ישיבות רבות, טיוטות מתחלפות, והשתתפות בעלי מקצוע מגוונים: עורכי דין

הסתלקות יורש מעיזבון היא מנגנון מרכזי בדיני הירושה בישראל המאפשר ליורש להודיע כי אינו מעוניין לרשת את חלקו בעיזבון - כולו או מקצתו. מהי הסתלקות יורש מעיזבון ומה עומד בבסיסה בדומה לדיני המתנה, החוק אינו כופה ירושה על מי שאינו מעוניין בה, כפי שנקבע בד"נ 43/74 מוניץ נ' דקלו , פ"ד ל(1) 242, 248 (1972): " כל מהותה של הסתלקות היא שהמחוקק אינו מכריח את היורש להיות יורש, והיורש יוכל להודיע לבית-המשפט: "אי-אפשי בירושה" או במילים אחרות "אני מסתלק מחלקי (או ממחצית חלקי)" שאז רואים אותו

חוזה פסול הוא אחד הנושאים הרגישים בדיני החוזים. הוא נוגע בנקודת המפגש בין אוטונומיית הרצון החוזית לבין האינטרס הציבורי. תחילה, להמחשת המצב המשפטי הקודם, יפים דברי כבוד השופט זילברג בע"א 110/53 ג'יקובס נ' קרטוז , פ"ד ט 1401, 1407 (1955), כדלקמן: הכלל המונח ביסודה של כל תורת החוזים הבלתי חוקיים הוא: Ex turpi cause non oritur actio בעברית: "מן עילה בת עוולה, לא תצמח זכות תביעה" . הדגש הוא על המילה "תביעה" כפי שיוצא מן הפסק הרומאי השני, בן לוויתו של הראשון: in pari delicto (turpi

דירה ראויה למגורים” אינה רק ביטוי מילולי – זהו מונח משפטי שנוי במחלוקת בפסיקה אך משמעותי מאין כמוהו, שכן כל דירת קבלן יכולה להימסר לרוכש רק כאשר היא 'ראויה למגורים'. בפרקטיקה, השאלה היא מתי רשאי הרוכש לסרב לקבל חזקה בדירה בטענה שהיא אינה ראויה למגורים – ומתי עליו לקבלה, לערוך פרוטוקול מסירה, ולאפשר את תיקון הליקויים במסגרת שנת הבדק - כפי שקובע החוק. בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ושפיתוח לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 28.2.2005) התייחס בית המשפט למטרת תקופת הבדק, כדלקמן:

צו הפטר בחדלות פירעון אינו הפיתרון היחיד עבור חייבים המנסים להתמודד עם חובותיהם (לקריאה על שלבי הליך חדלות פירעון וחובות החייב במסגרת ההליך ). חלק י' בחוק חדלות פירעון ושיקול כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק" ) מאפשר לחייבים לקבל הפטר מחובותיהם ללא הכרזתם כחדלי פירעון - הכרזה בעלת השלכות על דירוג האשראי של החייב והיכולת ליטול הלוואות או אשראי בעתיד - לצורך הקמת עסק לדוג'. שני סוגים של הסדרי חובות - במהלך הליך חדלות פירעון ומחוץ לו. (א) הסדר חוב מחוץ להליך חדלות פירעון הצעת הסדר

הדבר שמפחיד אותנו ביותר בהליך חדלות פירעון הוא 'מה יהיה עם הבית'. חייבים רבים מתלבטים אם לנקוט בהליך חדלות פירעון כלכלי בשל הפחד שיקחו את בית מגוריהם במסגרת ההליך. חשש זה - מבוסס, אך אינו בבחינת סוף פסוק שכן יש לדבר סייגים ומספר אפשרויות - חלקן אף מאפשרות לשמור על בית המגורים בבעלות החייב. בעבר - במסגרת ס' 86א'(ג) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה" ), על בית המגורים רבצה הגנה כ'נכס תפוס' - נכס שחוק הגנת הדייר חל עליו, הגנה שהלכה למעשה איינה את הכדאיות הכל

אם אתם נושים (מישהו חייב לכם כסף) – והחייב נכנס להליך חדלות פירעון  (מה שבעבר נקרא "פשיטת רגל"), ייתכן שאתם מודאגים: "האם אקבל את הכסף שלי בחזרה? מה הזכויות שלי בתהליך?". בפוסט הזה, נפרט בצורה פשוטה ומקיפה את כל זכויות הנושה בהליך חדלות פירעון , בהתבסס על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון" ). נדבר על איך להגיש תביעה ומה נדרש מכם כנושים בהליך. מהו הליך חדלות פירעון ומדוע הוא משפיע על נושים? לפני שנצלול לזכויות, בואו נבין את התמונה הגדולה. הליך